את הטיול באלבניה לא ממש תכננתי הרבה זמן מראש. שבוע וחצי לפני שהמראנו, הבנתי שכנראה הדיבורים על מלחמה במאי 2026 לא יתממשו הפעם ושנוצר חלון הזדמנויות טוב יחד עם חג שבועות להתחפף מהארץ לכמה ימים של ניתוק וחופש.
ואכן, אלבניה התגלתה כיעד מהנה ומגוון, מפתיע במחיריו הזולים (בטח בשביל אירופה) ומדינה קלה מאוד לטיול חרף ההפחדות על תשתיות גרועות וניחוח עולם שלישי.
בפוסט כאן אסקור את המסלול שעשינו באמצע מאי 2026 שני מבוגרים ופעוט בן שנתיים וחצי עם רכב שכור ואתן כמה טיפים לטיול הבלקני המהנה שעשינו. מוזמנים להגיב ולשאול אותי עוד שאלות!
המסלול שלנו באלבניה - איך לבנות מסלול שכולל את צפון ודרום אלבניה
זו הייתה חלוקת הימים שלנו:
יום 1: נחיתה בטיראנה אחה"צ ולינה במרכז העיר
יום 2: בוקר בטיראנה, נסיעה שעתיים לשקודרה (Shkodër) וביקור במצודת רוזפה, לינה בשקודרה
יום 3: שיט לאגם קומאן ונחל שאלה, לינה בשקודרה
יום 4: נסיעה שעתיים לטיאט Theth וטיול אל המפל, לינה בטיאט
יום 5: העין הכחולה, לינה בטיאט
יום 6: נסיעה כשעתיים לשקודר וגשר מס, נסיעה עוד שעה וחצי לקרויה Kruja. לינה בקרויה
יום 7: בוקר בקרויה, שעה נסיעה לדורס (Durrës) לצהריים ועוד שעה וחצי אל ולורה Vlorë, לינה בוולורה
יום 8: נסיעה למעבר ההרים לוגארה, חוף פאלאסה, לינה בוולורה
יום 9: יום בטן גב במלון שלנו בוולורה
יום 10: נסיעה שעה ארבעים אל העיר בראט, צהריים וסיבוב בעיר ומשם עוד שעתיים אל טיראנה, לינה בטיראנה.
יום 11: המראה בבוקר חזרה לישראל.
טיפים לתכנון טיול באלבניה
אלבניה אולי נראית קטנה במפה, אבל היעדים בה מרוחקים אחד מהשני שעתיים שלוש נסיעה בממוצע, בשל כבישים בעלי נתיב אחד ומהירות נהיגה שעומדת על כ-60 קמ"ש בדרך כלל. קחו בחשבון שאי אפשר לדחוס בה המון שעות נסיעות ביום אחד כי הן די מתישות, בטח ובטח אם אתם עם ילדים קטנים. כשמתכננים מסלול, חובה להסתכל על המרחקים בגוגל מפס ולהוסיף עליהם 15% זמן, במיוחד בקיץ כשעמוס יותר.
החלק היפה יותר באלבניה לדעתי הוא הצפון, ואם אתם מוגבלים בזמן הייתי עושה אותו כטיול ראשון באלבניה ואת החופים בדרום שומרת לטיול אחר, נניח קורפו ממנה אפשר לקחת מעבורת לסרנדה ומשם לצאת לדרום המדינה.
זו מדינה שעדיין עובדת המון עם מזומן! רק בדרום ובטיראנה היה קל לשלם באשראי, וגם אז לפעמים נאמר לנו שסליקה תעלה עוד 3%. ההמלצה שלי להביא יורו ולהחליף שם למטבע המקומי לאק. אמנם אפשר לשלם על הכל ביורו, אבל זה קצת מייקר כי הם מעגלים את שערי המטבע לטובתם.
מבחינת ביטחון אישי, יחס לישראל או אדיבות המקומיים – הרגשתי מאוד בטוחה להסתובב ברחובות אלבניה, השארנו את המזוודות ברכב בחניונים מסודרים עם שומר בלי חשש ולא הרגשתי עוינות כלשהי ביחס למוצא שלנו.
מבחינת התאמה לילדים – ברור שצפון איטליה או אוסטריה יתאימו הרבה יותר לקטנים, אבל מי שלא צריך שבילי גישה מסודרים לעגלות ואטרקציות לילדים, ימצא כאן טבע מופלא והמון הרפתקאות. בכל מקום מצאתי גם גני משחקים, אם כי בצפון חלקם היו במצב תחזוקה ירוד. בדרום לעומת זאת, תומר היה מרוצה מאוד.
צפון אלבניה - הפארק ט'יאט'
גם אחרי 48 שעות בטיאט Theth לא למדנו איך לבטא את השם של האזור הזה כמו שצריך, אבל הביקור כאן בהחלט היה גולת הכותרת של הטיול באלבניה. בחרנו בגסט האוס ממש בקרבת הכנסייה Kisha e Thethit המפורסמת והפוטוגנית והעברנו פה שעות מהנות במרחבים הירוקים בין ההרים המושלגים סביבנו. המוקד התיירותי של הישוב ט'ט' מכיל כיום בעיקר מלונות ומסעדות, וביניהם שדות מגודרים בהם מסתובבים להם סוסים, פרות וכבשים שאפשר ללטף ולהאכיל. יש גם מתחם אומגה חוויתית, טיולי סוסים וטרקטורונים ונחל זורם רדוד ברובו שתמיד אפשר ללכת אליו לטבול רגליים ולזרוק אבנים.
ט'ט הוא מוקד טרקים מטורף, בהם הטרק אל עמק וולבונה הסמוך, אבל גם משפחות ימצאו בו שני טיולי יום קצרים ומהנים:
העין הכחולה של הצפון
המסלול שעשינו היה הלוך ושוב אל העין הכחולה, מפל קטן בלב בריכה עם צבע מים כחול טורקיז משגע. כדי להגיע לכאן חונים בחניה של האתר (הראשית נקראת Blue Eye parking, אם היא מלאה אז יש גם את Monark parking) ומשם מתחיל שביל עפר ואבנים שלא ניתן ליסוע בו ברכב פרטי, אם יש לכם כוח – מדובר בהליכה של כ-25-35 דקות לתחילת המסלול. זו לא דרך מאוד יפה, אבל לא קשה. אם אתם רוצים לקצר ולהגיע ישר לעיקר – יש שירות של ג'יפים שישמחו להסיע אתכם בטלטולי האבנים כחמש דקות עד לנקודה ממנה מתחיל המסלול בעלות של 5 יורו לנוסע (לכיוון).
המסלול עצמו הוא שביל מסודר ונעים ברמת קושי בינונית ולקח לנו פחות משעה. דווקא העין הכחולה הייתה מאוד עמוסה כשהגענו ולא היה נוח להכנס למים, אז בחרתי לטבול בבריכות הנחל המשגעות שהיו כמה דקות הליכה ליד העין, שם גם תראו אירופאים משוגעים קופצים מהגשר אל הנחל הטורקיזי למטה. המים של העין הכחולה והנחל הזה קפואים, אבל הטבילה הייתה מרעננת בטירוף ואם אתם בקיץ לא הייתי מתלבטת. מה שכן – רצוי סנדלי מים כי יש הרבה אבנים והקור מקשה על ההליכה.
מפל Grunas
המפל היפה הזה נמצא במרחק הליכה מט'אט, ואפשר לבחור לעשות אליו את המסלול הארוך או הקצר, שתי האופציות זה הלוך ושוב או למצוא מישהו שיקפיץ אתכם מהסיום. המסלול הארוך יכול להתחיל ממש בכנסייה, או במגדל Reconciliation Tower אבל הרוב מתחילים אותו בנקודה הזו Kunora e Grunasit, ממנה הסימון יחסית ברור.
המסלול הקצר מתחיל כאן איפה שתוכלו לחנות ליד הנקודה הזו Bridge over the Canyon, נקודת תצפית יפה עם גשר מעל ערוץ הנחל (חלק גם הסתפקו רק בזה). משם חפשו את הסימנים האדומים ועלו אל תחילת המסלול, הדרך למפל לוקחת כארבעים דקות. הסימון לא הכי נוח ורצוי לעשות אותו עם אפליקציית טיולים כמו mapy.cz כדי לעקוב אחרי השביל. אנחנו קצת התברברנו עד שמצאנו את המעבר מעל הנהר, כי במאי הוא היה מאוד שוטף ולא ניתן היה לחצות בכל מקום אלא אם מורידים נעליים. בסוף מצאנו גשר קטן והתקדמנו אל העלייה הסופית אל המפל.
מגדל Reconciliation Tower, אתר מורשת אלבני
אם יוצא לכם, בקרו במגדל הזה – מגדל אלבני מסורתי בו עד שנות השלושים היו מסתתרים גברים שהסתבכו עם נקמות דם והמתינו לגזרת גורלם, שם גם היו פוגשים את בני המשפחה שלהם ונפרדים מהם במידה וההחלטה הייתה להוציא אותם גם להורג. הכניסה עולה יורו וחצי, אני אהבתי!
שקודרה ואגם קומאן
בשקודרה יש שני אתרים ראשיים לבקר: האחד גשר מס, גשר עות'מאני ענקי שאפשר ללכת עליו ולרחוץ במים תחתיו והשני מצודת רוזפה. הכניסה לאתר המצודה עלתה 4 יורו כניסה והחניה סביבה היא העניין הכי טריקי, לכן הייתי ממליצה להגיע בקצוות היום או להתכונן לטיפוס בעליות הכביש עד אליה במידה והחניונים העליונים נתפסו. הקדישו לביקור במצודה לפחות שעתיים, שכן יש בה מלא פינות חמד נהדרות ותצפיות נוף קסומות.
משקודרה אפשר גם לעבור את הגבול אל מונטנגרו הסמוכה או לצאת לשיט באגם שקודר, אבל אנחנו עשינו את השיט מהצד השני של הגבול בטיול למונטנגרו שנה שעברה, אז ויתרנו.
אגם קומאן ונחל שאלה Shala river
איזה יום קסום היה היום בנחל שאלה! את האתר הזה בחרתי בעקבות סרטון בטיקטוק, בו הבטיחו שזה נראה כמו תאילנד של אלבניה והם לא טעו! כדי להגיע לכאן נדרשנו למסע – וואן אסף אותנו מהמלון בשקודרה בשבע וחצי בבוקר יחד עם עוד עשרה תיירים ובתשע ורבע הגענו אל הסכר של אגם קומאן ואל "נמל" ממנו יצאו סירות גדולות של תיירים אל ערוץ נחל שאלה. את הנסיעה אפשר לעשות גם לבד, רק שאז חונים ליד הנמל ונדרשים ללכת כקילומטר בתוך מנהרה בשם Komani Lake Tunel. לא דרמטי, אבל העדפנו לנוח בהסעה במקום לנהוג.
השיט לקח עוד שעה ורבע בנופים נהדרים, ואז הגענו לפנינה – חוף עם נחל שהמים שלו צלולים בצורה לא תאמן וקפואים לא פחות, ובסביבותיו אפשר להעביר את השעות בבטן גב ובין לבין לנשנש משהו במסעדות החביבות שיש כאן. מי שחושש מהנסיעות ולא רוצה לבצע הכל ביום אחד, אפשר בהחלט להשאר כאן ללילה בגסט האוסים שפזורים על גדות הנהר, הם פשוטים אבל מאפשרים חווית ניתוק נפלאה ויותר זמן במים המופלאים האלו.
העיר קרויה Kruja
בקרויה עצרנו ללילה בעיקר כדי לשבור את הנהיגה הארוכה מפארק טט אל החופים בולורה, והיא לא עצירת חובה בעיני בכלל. מטיילים לנים בה לפעמים גם בדרך חזור מהצפון ומשם ממשיכים לשדה התעופה (פחות משעה נהיגה) במקום טיראנה. זו עיר חביבה עם טירה יפה ורחוב המכונה הבאזר של קרויה, רחוב שמצטלם נהדר וכולו רכישות של מזכרות לתיירים וקצת עבודות נגרות ושטיחים מסורתיות שהיום ככל הנראה מיוצרות גם בסין.
דרום אלבניה - החופים והעיר בראט
החלק השני של החופשה עסק בפעילות התיירותית המעמיקה "בטן גב" בה התנסנו במספר חופי ים ובריכה אחת גדולה. החופים של אלבניה נחשבים ליפים וצלולים במיוחד, ובאזור הדרום יש פנינות שאפשר להגיע אליהן רק עם סירות או הליכה ממושכת בקניוני ההרים. כמות החופים המומלצים אדירה, ודרך טובה לסמן וי על הרבה מהם היא בהפלגות ביניהם. תומר בן שנתיים וחצי אז העדפנו שלא להעלות אותו על speed bout, אבל אם אתם מגיעים בקיץ, נאמר לי שהחל מחודש יוני יש גם יכאטות גדולות ויציבות יותר שעושות הפלגות.
עיירות החוף הראשיות הן: דורס (חצי שעה מטיראנה), ולורה (שעתיים וחצי מטיראנה), הימארה (שלוש וחצי שעות), סרנדה וקסאמיל (כארבע שעות נהיגה מטיראנה). צריך לזכור שהמרחק בין ערי החוף האלה לפעמים יכול להיות שעתיים, כי הן יושבות על רכסי הרים מפורצים שדורשים הרבה נסיעה, גם אם זה נראה מעט קילומטרים.
עיר החוף ולורה
עיר החוף ולורה היא בדיוק מה שאתם מדמיינים מעיר חוף: יש לה טיילת ארוכה, כמות נכבדת של מלונות לאורכה ולרוחבה וחופים עתירי מזרני שיזוף ושמשיות. הסיבה שבחרנו בוולורה הייתה בעיקר כי זו נקודת מוצא טובה גם לחופים הדרומיים יותר הימארה ודרמי וגם נקודת יציאה לטיול אל מעבר לאגורה. המחירים של האוכל כאן היו גבוהים משמעותית ביחס לשאר המדינה, אבל עדיין לא יותר יקרים מישראל. מזרן שיזוף זוגי ושמשיה יעלה לכם בין 10-20 יורו, אם כי לחלק מהמלונות יש חוף פרטי עם שמשיות עבור האורחים ללא תשלום נוסף.
החופים המומלצים באזור:
חוף פאלאסה Palasa Beach, קרוב ונוח
חוף דרמי Dhërmiu Beach הכי ממוסחר ומלא מסעדות
חוף גיפה Gjipe Beach, הדורש הליכה של כעשרים דק בהלוך וארבעים בחזור במסלול למטיבי לכת (או להגיע בסירה).
חוף ליבדהי Livadhi Beach.
בוולורה דווקא מול המלונות רצועת החוף צרה במיוחד ולא מאוד נוחה לשהות ארוכה, אז עדיף להצפין מעט אל אזור הטיילת או להדרים מעבר לאזור המלונות. אבל אם כבר נכנסים לאוטו, עדיף להשקיע עוד קצת אל החופים השווים באמת.
אנחנו ישנו במלון דירות מפנק וחדש בשם Azar Suites.
מעבר ההרים לאגורה Llogora Pass
חוף פאלאסה על מפה מרוחק מולורה כשעה או כארבעים דקות נסיעה, תלוי אם לוקחים את המנהרה או את הדרך הארוכה של מעבר ההרים לוגארה. אני ממש ממליצה לעשות את הדרך הארוכה וליהנות מתצפיות משגעות של הרים תלולים שמסתיימים ממש בתוך הים ובין לבין גם צצים להם בונקרים ישנים מהתקופה שהאלבנים החליטו לבצר את עצמם לדעת.
נקודות עצירה שלא שווה לפספס: תצפית Panorama Llogora והבונקר המכונה Big Bunker (יש עוד, אבל רק אותו ממש קל למצוא והוא גם ממש גדול).
חוף פאלאסה Palasa Beach
החוף הזה הוא הקרוב ביותר לוולורה והעברנו בו כמה שעות מהנות כשבחרנו מזרני שיזוף צמודים למסעדת AMAR Beach Bar. בין טבילה לשיזוף עלינו כל פעם להזמין דרינק, קפה או נשנוש מהמסעדה והופעתנו לטובה מכמה שהיא הייתה מוצלחת! המים של החוף צלולים בקטע אחר. שווה להביא סנדלים כי החוף כולו אבנים ולא חול.
העיר בראט Berat
העיר היפה ביותר באלבניה בעיני היא בראט, בה בהחלט אפשר להעביר חצי יום מהנה של טיול בסמטאות ולאורך הנהר כדי לראות את המבנים המרשימים שזיכו אותה בתואר אתר מורשת של אונסקו. כמובן גם פה כמו בקרויה אפשר לבקר במצודה הצופה אל כל העמק (אם כי אנחנו מפאת גל חום כבד וחוסר רצון להעמיס את תומר על המנשא, ויתרנו). שמועה מספרת שבשקיעה העיר מהממת במיוחד, והופעתי מהנגישות הגבוהה לעגלות שהייתה לאורך הנהר.
למי שיש יותר זמן ורצון לטייל עוד בטבע – מבראט יש אטרקציה של נסיעה ושיט אל קניון אוסומי Osumi, מקום שחלק מחברות ההשכרה אוסרות על התיירים לנהוג אליו בשל כבישים גרועים במיוחד. בקניון הזה אפשר לעשות ראפטינג או טיולי מים מרתקים למערות ומפלים נסתרים (בהדרכה) וזה נראה מהמם ליום טיול בדומה לנחל שאלה, אבדוק בפעם הבאה.
טיראנה
התחלנו וסיימנו את הטיול בטיראנה, ובקטע מפתיע הביקור הראשון שלי בה לא הותיר בי רושם עז, ודווקא בביקור השני כשהחלפנו אזור לינה – היה לנו הרבה יותר כיף! אולי כי כבר נכנסנו עמוק לאווירת הטיול ולראש האלבני, או סתם כי הסתובבנו בה בשעות אחה"צ ולא בבוקר כשעוד העיר ישנה.
חובבי ההיסטוריה ימצאו בבירת אלבניה מוזיאונים מרתקים, ומי שסתם מחפש לראות את המאסטים – לכו לסיבוב בכיכר סקנדרבג הראשית על שם הגיבור הלאומי האלבני וטפסו לפירמידה של טיראנה, כמאה מדרגות באתר חינמי שפתוח 24/7. אנחנו גם העברנו שעה נעימה בגן המשחקים ליד בריכת טאיוואן, שנמצאת 5 דקות הליכה מהפירמידה.
מדריכים נוספים ליעדים של מסוף כרמלית
צפון איטליה עם פעוט בספטמבר – הרים, אגמים והרבה גני שעשועים
איטליה היא תמיד היעד המושלם לחופשה, ובטח עם ילדים – תמיד טעים בה, תמיד יפה בה, הקפה מצוין והטבע מופלא. 12 יום של חופשה בדולומיטים, מילאנו ובאגם גארדה ולא נפלנו
פסח במונטנגרו – טיול בלקני באפריל
מונטנגרו היא מסוג היעדים האלה שיש בהם הכל: הרים ירוקים עם פסגות מושלגות, מפרצים מדהימים, נהרות בצבע טורקיז ומים צלולים בצורה מרהיבה, חופים נהדרים, ערים עתיקות שמזכירות את משחקי הכס
ההרים הלבנים של ניו המפשייר – המלצות לטיול שלכת
פארק ההרים הלבנים הוא המקום המתוייר ביותר בניו המפשייר והסיבה המרכזית של תיירים להגיע לכאן: זו שמורה ענקית ויפה שיש מה לעשות בה כל השנה. היא מלאת מסלולי הליכה בקיץ
שלכת במדינת ניו יורק, מפלי הניאגרה ופינגר לייקס
החלק הראשון של טיול השלכת שלנו בצפון מזרח ארצות הברית היה במדינת ניו יורק המרשימה, שהוכיחה לנו שיש בה הרבה מעבר לאי הקטן והשוקק של מנהטן. המטרה הראשית שלנו הייתה
אוקטובר באדום וכתום: איך לתכנן טיול שלכת בצפון מזרח ארה"ב עם תינוק
באוקטובר 2024 לקחנו הפוגה משגרת המלחמה בישראל וטסנו לבקר בארץ שיש בה דבר כזה סתיו אמיתי, כלומר כזה עם צבעי שלכת בעלים על העצים כמו שלימדו אותנו בגן, התקררות במזג
