זווית חדשה על העיר העתיקה: סדנת צילום ירושלמית

אני אמנם תל אביבית בשנים האחרונות, אבל יש בעברי זיכרון מודחק – גרתי בירושלים ארבע שנים תמימות (בשביל התארים) ומאז תום הלימודים כמעט ולא ביקרתי בה בכלל וטרם כתבתי עליה בבלוג. לשמחתי, השבוע יצא לי להגיע אליה במסגרת סדנת צילום בעיר העתיקה. ביקור בירושלים אכן מזכיר את הקלישאה הידועה שמדובר בסוג של חו"ל: היה קר משמעותית לעומת תל אביב וכמעט ולא שמעתי עברית מרוב תיירים שהסתובבו נרגשים בעקבות ישו.

סדנת הצילומים של פיני שניר

לסדנא הזאת הגעתי בעקבות ההזמנה של המדריך פיני, שאותו אני מכירה אישית מעבודה משותפת בעבר. במקביל להיותו איש הייטק, פיני עוסק כבר שנים בצילומי אנשים ואומנות הבמה ולאחרונה הוא החל גם להעביר סדנאות בעיר העתיקה בירושלים, אז ברור שהייתי חייבת לבוא ללמוד. הסדנא נקראת זווית חדשה בעיר העתיקה ונמשך שלוש שעות ביום שישי. היא כוללת הרבה טיפים על זוויות צילום מעניינות ולא שגרתיות, תאורה טובה והחשיבה שמאחורי הצילום בכדי לקלוט את הרגע בצורה מושלמת.

בסמטאות העיר העתיקה

הסדנא החלה בשעה תשע בבוקר, כשהעיר העתיקה בירושלים טרם התעוררה ואפשר היה ללכת בסמטאות שלה בנוחות ובמהירות (ספויילר: עד סוף הסיור פה הסמטאות יתמלאו לגמרי באנשים). מה שהעניק רגעים צילומיים נדירים יחסית.

כנסיית הקבר

מתחם כנסיית הקבר שוכן בסופה של "ויה דולורוזה", דרך היסורים שעבר ישו עד למקום צליבתו וקבורתו. המתחם הוא אתר חובה למבקרים בעיר העתיקה, והוא מכיל הרבה מאוד פינות נסתרות שפיני הראה לנו והיה כיף לצלם. אגב – שמתם לב אי פעם לסולם העץ שניצב מתחת לחלון הימני בחזית המבנה? מסתבר שהסכם הסטטוס קווי בין ארבע הכנסיות שמנהלות את המתחם גרם לכך שאיש לא הזיז את הסולם משם למעלה מ-150 שנים. לא מצאתי עדות מהמאה ה-19, אבל כן משנת 1926.

ההוספיס האוסטרי

מהרובע הנוצרי המשכנו בויה דולורוזה לכיוון הרובע המוסלמי, בו נמצא מבנה מפואר ושונה לחלוטין בנוף המקומי – ההוספיס האוסטרי. בתור סטודנטית יש לי מכאן הרבה זכרונות טובים: השטרודל של בית הקפה כאן בעל מוניטין שהולך לפניו והגג של ההוספיס נחשב לאחת מנקודות התצפית היפות ביותר בירושלים.

חנות הצילומים של אליה

לנקודה הזו אין מצב שהייתי מגיעה לבד, פשוט משום שזו חנות שקל מאוד לחלוף על פניה בלי לשים לב. מדובר בחנות צילום שמזכירה מעט את הסגנון של "הצלמניה" עם אלפי תצלומים עתיקים של ירושלים מאז סוף המאה ה-19. הבעלים במקום, ג'ורג' קבדיאן, ממשיך את סבו אליה קבדיאן שהקים את העסק במו ידיו אחרי שניצל מהשואה הארמנית והתגלגל לירושלים לבדו כנער והוא ישמח לספר לכם על תולדות המשפחה והחנות בזמן שתדפדפו בתמונות הישנות, כמו למשל זו של הסולם בכנסיית הקבר שהראתי למעלה.

כתובת: רחוב אל ח'נקה 14 (ממש קרוב לחומוס לינא)

הכנאפה של ג'עפר

כל הצילומים האלו עשו אותנו רעבים (ובעיקר באשמת ריחות הפלאפל המטוגן) ועצרנו לנשנוש של הכנאפה הכי טעים בירושלים, ויש יגידו בישראל כולה – הכנאפה של ג'עפר, בלב הרובע המוסלמי. בעלות של 14 שקל למנת כנאפה תקבלו פיסת אלוהים כתומה שנופלת רק אולי מהכנאפה שאכלתי בעקבה. רעבים באמת יכולים בתום הסדנא להשאר גם לאכול באחת מהחומוסיות הרבות כאן, למשל חומוס אבו שוקרי או חומוס לינא.