המסלול של נחל בוקק מוכר בעיקר בגלל הקרבה שלו למלונות ים המלח ובזכות המעיין החמוד שיש בו, אבל הוא סובל לרוב מעומס כבד של מבקרים בקיץ ומעט מדי יחסי ציבור לטיול המלא שיש כאן, טיול שלו שכולל מלבד הטבילה גם נוף מדהים ומדבר משגע. הפעם התחשק לי לעשות את המסלול הזה עם טוויסט – ולצאת אליו בטרק לילה של ירח מלא שמתחיל בחושך מוחלט ומסתיים בזריחה מרהיבה של השמש מעל ים המלח. למזלי, הבחירות בסיבוב השני של 2019 איפשרו לי גיחה מדברית באמצע השבוע וקפצתי על ההזדמנות.
נחל בוקק - נקודת ההתחלה
המסלול של נחל בוקק הוא קווי (כלומר לא מעגלי ומחייב הקפצה או שני רכבים), ומתחיל בשביל עפר ליד חניון קטן על כביש 31 בנקודה הזאת, בירידה מערד לכיוון ים המלח. די מהר תראו את סימון השבילים הירוק (אם כי תצטרכו לזה פנס בלילה אחרת הוא יראה לכם שחור…). הדרך התחילה בשביל עפר רחב ונוח להליכה, ואחרי כחצי שעה התחיל ערוץ נחל בוקק עצמו, אליו נכנסנו. כחצי קילומטר בתוך הערוץ נפער מצוק של מפל נחל בוקק, שם עצרנו לתצפית.
טרק לילה - ככה זה עובד
בניגוד לטיולי יום, הצילום בטרק לילה קשה עד בלתי אפשרי, והתמונות שיצאו לי ממש לא מעבירות את התחושה המדהימה של מדבר מואר בחושך רק בזכות הירח המלא. תוך כמה דקות מהרגע שהתרחקנו מהכביש העיניים התרגלו לגמרי לחשיכה ואף אחד לא היה צריך פנס או פלאפון כדי למצוא את הדרך.
אחת החוויות הייתה לשבת בשקט במדבר, ולתת לכל החושים לעבוד: לשמוע את הדממה העוצמתית מסביב (אהיה כנה ואוסיף שזה בעיקר גורם לך לשמוע לפרטי פרטים את החבר ליד מגרד בראש או את זאת שמחטטת בתיק כדי לשלוף איזה שזיף) ולקלוט שלמרות החושך רואים ממש טוב ורחוק.
את הטיול עשיתי בצורה מאורגנת עם "עידן ואורי בשבילים – New age trekking", שבקרוב אחגוג איתם שנה של טיולים – מאז טירקתי איתם את ארץ בראשית והמסלול של כרבולת חרירים בדצמבר האחרון. לנו היה אוטובוס ששם אותנו בתחילת המסלול אבל אם אתם מגיעים בכוחות עצמכם – תצטרכו שני רכבים או לסדר הקפצה לתחילת המסלול ולהשאיר את הרכב ליד המלונות, שכן ישנה סכנת פריצות בחניון נחל בוקק.
זריחה מראש מעלה בוקק
אחרי עשרה קילומטרים של הליכה קלה יחסית, הגענו לראש מעלה בוקק – מרפסת תצפית מדהימה אל ים המלח, שם ציפינו לזריחה. בשלב הזה נהיה קר מאוד, ורק אחרי הנץ השמש הטמפטורות עלו בחזרה (והמשיכו לטפס עד לחום אימים). מהרגע שהתחילה הזריחה השחור של הלילה התחלף בסגול, כתום, ורוד וצהוב ובכללי המראה היה מרהיב והצדיק לגמרי את הלילה הלבן שקדם לו. פי כמה יותר שווה מהזריחה של המצדה!
עין בוקק לסיום
מהרגע שהשמש סיימה לצאת מאחורי הצוק, החום הכבד הגיע והתחלנו לרדת מהר את נחל בוקק אל המעיין, בשביל שמסוכן לעשות בלילה כי הוא לעיתים תלול ומחליק. אחרי חצי שעה של ירידה מגיע עין בוקק, שבשבע וחצי בבוקר היה ריק לחלוטין ומלא למדי במים נעימים לטבילה. אגב בניגוד לנחל ערוגות – פה המים מלוחים ולא מומלצים לשתייה.
את הדרך חזרה לאוטובוס עשיתי בסנדלי שורש בתוך ערוץ הנחל הרדוד.
כייף של בלוג ,של אנשים ,מדריכים והטבע במיטבו !!!!!
איזה כיף לטייל יחד כל פעם מחדש! תודה רבה על שנה של ידידות מופלאה!