כנראה שבזכות אנג'לינה ג'ולי סיאם ריפ עלתה על מפת התיירות העולמית, אבל גם מי שלא ראה את הסרט טומב ריידר בשנות התשעים יעוף על האתר הזה. אנגקור, מתחם המקדשים של סיאם ריפ נחשב בצדק לאתר הכי מפורסם של קמבודיה ובעיני למוצלח ביותר בה. מלבד המקדשים (בהם לארה קרופט התרוצצה בסרט) יש סביב סיאם ריפ טבע עוצמתי, אתרי תרבות, שווקים מרתקים ואפילו רחוב פאבים תוסס. בקיצור, הפוסט הזה מפרט מה אפשר לעשות בסיאם ריפ ומה צריך לדעת לקראת ההגעה.

בפוסט אני הולכת להסביר על הדברים הבאים:

רקע על סיאם ריפ

העיר נמצאת במחוז סיאם ריפ בקמבודיה, בצפון מערב המדינה בצמוד לאגם טונלה סאפ. היא ידועה בשל מתחם אנגקור (Angkor), מתחם המקדשים שהחל מהמאה התשיעית לספירה הפך לבירת העם הקמרי, שם שכנו מרכזיה של האימפריה הקמבודית הקדומה. בשיאו במאה ה-14 המתחם הזה נחשב למתחם העירוני הגדול ביותר בעולם עם 750 אלף תושבים והשרידים שלו (מקדשים, הריסות מקדשים, תשתיות ומערכות השקייה) התגלו בסביבות סיאם ריפ וליד האגם.

בשנות פריחתה של האימפריה הקמרית היא שלטה על כל אזורי ויאטנם, לאוס, תאילנד וקמבודיה (מה שמכונה "הודו-סין") אולם בשנת 1431 הגיע קיצה של העיר כאשר כובשים מתאילנד כבשו ובזזו אותה ותושבי העיר נמלטו. הג'ונגלים כיסו לחלוטין את הריסות העיר ורק במאה ה-19 הצרפתים החלו לגלות אותה מחדש ולהתחיל במאמצי השיקום שלה. כיום האזור כולו נחשב לאתר מורשת של אונסק"ו וצרפת עדיין לוקחת חלק פעיל בתחזוק המקום.

העיר סיאם ריפ נמצאת ממש בקרבת המקדשים, אולם בניגוד למתחם המקדשים של באגאן בבורמה הם יחסית יותר מסתתרים בתוך הג'ונגל וניתן לראותם רק אם ממש נכנסים פנימה לשטח.

איך מגיעים לסיאם ריפ?

לסיאם ריפ יש בה שדה תעופה בינ"ל במרחק חצי שעה נסיעה ממרכז העניינים של העיר, אליו ניתן להגיע מהאנוי, בנגקוק, הו צ'י מין ויעדים נוספים. יש מכאן גם טיסות פנים זולות ליעדים אחרים בקמבודיה, וכמובן ניתן לקחת סליפרים ואוטובוסים מפנום פן הבירה או להגיע יבשתית דרך בנגקוק/הו צ'י מין, אבל מדובר במסע מפרך יחסית עם נסיעות קשות. בכללי כדאי לדעת- הכבישים בקמבודיה גרועים ורעועים מאוד ועדיף לטוס איפה שאפשר, אחרת תעברו שעות של טלטלות בדרכים.

שימו לב שקמבודיה דורשת ויזה כניסה למחזיקי דרכון ישראלי, אבל התשלום נעשה במקום – רק הכינו מראש 30 דולר במזומן (יש שם כספומט) והגיעו לתור אחרי שמילאתם את הטפסים. מדובר בהליך מהיר ויעיל.

התנהלות בסיאם ריפ: סיורים, כסף ומזג אוויר

בשביל האטרקציות בסביבה, בעיני הכי נוח להגיע לסים ריפ ולצאת לסיורי יום מאורגנים מהיום למחר: אפשר לבחור מדריך ונהג צמוד עם חברי קבוצה שתפגשו שם, לקחת סיורים מטעם ההוסטלים או המלונות ואפילו בשדה התעופה לפגוש בנהגים שיציעו לכם את השירות הזה. כמובן שאת המקדשים אפשר לראות בעצמכם, אבל לעשות אותם בלי הדרכה נראה לי כמו פספוס אמיתי של המון ידע שלא זמין באינטרנט.

עוד פרט מידע משעשע למדי: משום מה הקמבודים לא מסדרים משרדי כרטיסים בצמוד לאתרים עצמם, מה שיגרום לכם לנסוע לפעמים רבע שעה או עשרים דקות בעיר לאזור מכירה ורק אז תוכלו להכנס לשמורות השונות. אין לי הסבר למה זה, אבל מדריך מקומי יוכל לקצר לכם את התהליך.

אנחנו בחרנו לכל הטיולים את מיסטר לונג החמוד שהקים ביחד עם אחיו את "Tuk Tuk brothers". הוא לקח אותנו בטוקטוק שלו בין המקדשים וכן לכפר הצף וליום טיול בשמורת המפלים. יום טיול איתו עולה בסביבות 20-30 דולר לקבוצה של עד ארבעה אנשים והוא דיבר אנגלית מעולה ודאג לסדר לנו בירות ומים קרים בלי הפסקה.

הוואסטאפ של מיסטר לונג: 85593263564 ואפשר גם בפייסבוק שלהם.

בקמבודיה משלמים בדולר אמריקאי, כאשר עודף מתחת לדולר בודד יגיע בריאל קמבודי מקומי. אפשר לשלם בויזה כמעט בכל מקום בסיאם ריפ, כולל במשרדי הכרטיסים, בשווקים ובמסעדות והיא מלאה בכספומטים.

Pub Street - חיי הלילה בסיאם ריפ

מוקד חיי הלילה של סיאם ריפ מתרכז ברחוב הנקרא Pub street בו עיקר המסעדות מרוכזות לצד המון דוכני גלידות, שווקים לתיירים וכמובן פאבים. המחירים של המסעדות פה יותר יקרים מאשר במסעדות בתוך העיר. גם אם לא בחרתם במלון שקרוב לכאן, יש מלא טוקטוקים בעיר שייקחו אתכם במחיר של דולר או שניים למחוז חפציכם.

המקדשים של אנגקור - שלושת הראשיים

המקדשים נמצאים כולם במתחם אחד וכדי להכנס לתוכם חובה להציג כרטיס. ניתן לקנות כרטיס ליום טיול בודד ב-37 דולר או לקנות כרטיס לשלושה ימי טיול ב62 דולר (שבוע יעלה 72). שמרו על הכרטיס וצלמו לכם עותק ממנו. אחת ההמלצות הידועות היא לראות את המקדשים בזריחה, אם כי אני העדפתי לישון. בעיני שלושה ימים פה זה קצת הרבה מדי, אבל מצד שני החום הכבד מתיש מאוד ואחרי חצי יום של טיול כאן תרצו לעצור לנוח במזגן, כך ששלושה ימים ישמרו לכם אופציה לכמה ביקורים שונים.

ישנם שלושה מקדשים שנחשבים "חובה" לביקור, אבל בתוך המתחם העצום אתם תעצרו ליד רבים נוספים. התנועה בין המקדשים מחייבת כלי תחבורה כלשהו: טוקטוק, רכב או אופנוע. כמו כן יש לא מעט מסעדות ודוכני שוק הפזורים כאן.

מקדש אנגקור וואט - Angkor Wat

המקדש המדהים הזה נחשב למונומנט הפולחני העתיק הגדול ביותר בעולם של ימינו, והוא מופיע בגאון על דגלה של מדינת קמבודיה ועל השטרות שלה. המקדש מוקף בחומה בגובה 4.5 מטר, שהיקפה הוא 1024 מטרים (ממערב למזרח) על 802 מטרים (מצפון לדרום) ולמעשה ניצב על אי מלאכותי שסביבו חפיר מלא מים.

במקור הוא נבנה כמקדש הינדי, ועם השנים הפך בודיסטי והוא משמש עד היום אתר פולחני. בנייתו החלה בשנת 1113 וחמשת המגדלים שלו נראים למרחוק, כאשר המגדל ההמרכזי והגבוה ביותר ממנו גם יש תצפית עדיין נחשב למבנה הגבוה ביותר בסביבה שכן בחוק הקמבודי אסור לבנות מבנה שיעקוף אותו בכל סביבת סיאם ריפ.

הקדישו לאנגקור וואט לפחות שעתיים וחצי של טיול, טפסו אל התצפית גם אם תדרשו לעמוד בתור ובקרו במבנים המפוזרים לצידו של ספריות עתיקות ומתחמי פולחן לאל וישנו. בנוסף, יש באנגקור וואט הרבה מאוד ציורי קיר ועיטורים על הקירות בהם סיפורים אודות קרבות עבר, אגדות עם קמריות ותשבוחות לאלים.

מתחם אנגקור תום ומקדש הפרצופים של באיון Angkor thom

המתחם השני בחשיבותו כאן הוא אנגקור תום (או ת'ום), שגם הוא מוקף בחומות עתיקות. השערים אליו מעוטרים ברצף של פסלי ענק של פרצופים, אם כי יש לציין שהראשים המקוריים נבזזו, ומה שכיום רואים זה רק שיחזור. החלק הכי מרתק במתחם הוא מקדש באיון עם 200 הפרצופים של בודהה המובנים בתוך המגדלים שלו במגוון דרכים וגדלים. שימו לב שבינואר 2020 המקדש הזה צפוי להכנס לשיפוץ ולא תותר אליו כניסה, אבל כמו כל דבר בקמבודיה סיכוי סביר שהשיפוצים לא יחלו באמת במועדם. כאן זאת ההזדמנות של הצלמים להתפרע – כי במקדש באיון יש אינסוף לוקשיינים מעולים לתמונות עם הפרצופים המדהימים של בודהה שמציצים כאן.

המקדש של טומב ריידר, Ta Prohm

כאן צולמו מרבית הסצנות בסרט טומב ריידר, אבל המקדש הזה מסמל יותר מהכל את ניצחון הטבע על האדם, שכן העצים כאן צומחים מתוך המקדשים ושורשי האוויר החזקים שלהם מכריעים את המבנים העתיקים. העץ הראשי במקדש נקרא עד היום העץ של אנג'לינה ג'ולי ושם יש הכי הרבה תיירים שמצטלמים, אבל כל המתחם מלא בעצים מרהיבים שיוצאים מתוך חללי המקדשים.

הכפר הצף ושקיעה באגם טונלה סאפ

הכפר הצף כשמו כן הוא – בתים בנויים על קלונסאות הפזורים בתוך אגם טונלה סאפ וביניהם ניתן לשוט ולצפות בחיי המקומיים. בקטע אחד הכפר מצוי על יבשה ובו גם ניצבת פגודה נאה. האוכלוסיה פה נחשבת לאוכלסיית פליטים ענייה ונחשלת מאוד והתיירות לכאן שיפרה במעט את התנאים שלהם (למשל חיבור לחשמל ולביוב) אבל עדיין הופתעתי מהתנאים הירודים בהם חיים האנשים האלו. הסיור כולל הפלגה אל הכפר הצף, ביקור בחוות קרוקודילים הזויה על גבול הדוחה בה יציעו לכם לאכול מנת בשר תנין ולבסוף שקיעה נעימה באגם טונלה בו גם ניתן לשחות במים. החלק האחרון היה המוצלח ביותר, אז גם עברה סירה שמוכרת נשנושים ובירה קרה וסיימנו את היום במנוחה מול השמש. אגב – רגע אחרי השקיעה הכל חשוך בצורה ניכרת, ונהג הסירה אשכרה ניווט אותנו בחזור בעזרת הפנס מהפלאפון שלו…

הנסיעה לאגם לוקחת בסביבות שעה מסיאם ריפ בדרך עפר מאובקת והסיור עולה 10 דולר.

טיול יום לג'ונגלים בשמורת Phnom Kulen National Park

טיול היום אל שמורת Phnom Kulen National Park נחשב פחות מתויר מהאתרים האחרים בסביבה, משום שהוא דורש נסיעה של כמעט שעתיים לכיוון. בשמורה נמצא המפל הגדול, נחלים וכן מספר פגודות ותצפיות מרהיבות אל מרחבי הג'ונגל. זהו טיול נעים אבל ממש לא חובה, והנסיעה אליו קשה יחסית. מה שכן – זאת הזדמנות טובה להכיר את קמבודיה האמיתית ולראות את הכפרים שלה, כי ברגע שמתרחקים בקצת מסיאם ריפ האותנטיות עולה משמעותית.

לפני הטיול צריך לקנות כרטיסים במשרד בסיאם ריפ בעלות של 10 דולר לאדם. אגב, בלי להגזים התבקשתי להראות את הכרטיס שלי ל-40 פקחים ושוטרים שונים במהלך היום הזה (אבטלה סמויה זה קמבודיה), אז ממליצה לשמור עליו היטב.

הדרך התחילה עם נסיעה מטלטלת של שעה וחצי בטוקטוק של מיסטר לונג ואחריה עברנו לאופנועים בלבד עם נהגי איזי ריידרים שהסיעו אותנו לתוך השמורה (בדיוק כמו בלופ של ויאטנם…). העצירה הראשונה הייתה בתצפית הדוב, מרפסת סלע טבעית עם נוף מטורף לטבע. בהמשך הגענו אל המפלים עצמם, כאשר המקטע הראשון הזכיר קצת את הסחנה מרוב קמבודים שהגיעו לבילוי משפחתי ופיקניק סביב הנחל.
המפל הראשי והגדול היה בהחלט מרשים ומהנה, ויש כאן אפילו שירות שמירת חפצים נוח ומקום מאולתר להחליף בגדים בפרטיות וכמובן שסופקה לנו בירה קרה בלב הבריכה.
האתר האחרון בשמורה הוא דמות בודהה שוכבת חצובה מתוך הר, מתחם פולחן יפה ושליו בו חיים נזירים רבים. טבועה כאן טביעת רגל ענקית המיוחסת לבודהה (יש שלוש כאלו בקבמודיה).

שדות הקטל של סיאם ריפ: הזדמנות ללמוד על מלחמת האזרחים בקמבודיה

בדרך לשמורה עצרנו במוזיאון הסוקר את ההיסטוריה במלחמת האזרחים הקמבודית שהתרחשה כאן בשנות השבעים והביאה למותם של בסביבות 3 מיליון קמבודים. המוזיאון עוסק בתיאורי התעללות מזעזעים ובמעשי טבח המוניים ויש בו גלעד לזכר הקורבנות (המורכב למרבה הזעזוע מגולגלות של בני אדם אמיתיים ונטולי שמות). עד היום לא ידוע מקום קבורתם של אלפי קמבודים שקיפחו את חייהם ובקטע משונה גם לא תמצאו כאן אצבע מאשימה נגד פול פוט, השליט הקמבודי שגרם לזה לקרות באכזריות יוצאת דופן.

שנות המלחמה הכחידו את שכבת המשכילים הקמבודים והמיטו רעב כבד על המדינה ועד היום הקמבודים נוטים לאכול הכל – כולל חרקים, חיפושיות, חולדות, כלבים וחתולים. לא האמנתי, אבל בדרך חזור עצרנו בשוק עם דוכן שמכר חרקים מטוגנים למאכל.