פעם ראשונה בלונדון: חופשה זוגית מושלמת

"מה??? את עוד לא היית בלונדון?" זה משפט שאני שומעת בערך מאז שפתחתי את הבלוג בתחילת 2018. לא עזרו לי 45 המדינות שביקרתי בהן לפני בריטניה, לא שיכנעו התירוצים שטרם מצאתי את הפרטנר הנכון בשביל ביקור בלונדון – חברי וקוראי מסוף כרמלית טענו בתוקף שזו העיר הכי טובה לטיול אורבני ושאני לא יודעת מה אני מפסידה.

ובכן, כולם צדקו! החופשה בלונדון השאירה טעם של עוד והייתה מגוונת ומהנה להפליא וסופר קלה מבחינה תיירותית: הכל כתוב באנגלית, התחבורה הציבורית מעולה והאוכל רחוק מאוד מלהיות ארוחת הבוקר האנגלית הידועה לשמצה. מדובר ביעד כיפי ברמות עם אינספור אפשרויות לבילויים ואטרקציות (אם כי יעד יקר אפילו יותר מדובאי…).

אז מה עושים בלונדון בפעם הראשונה? הנה הפוסט שלי על החופשה בלונדון, שגם הייתה החופשה הראשונה עם בן הזוג שלי יואב. מזהירה מראש שהיא כוללת הרבה מאוד יעדי חובה לפעם הראשונה, מה שמבקרים חוזרים כבר בטוח ראו וחוו.

האתרים הקלאסיים - היוש ביג בן וד"ש למלכה

את השעות הראשונות בלונדון העברנו בבריף הכרחי על אתרי החובה בעיר: החלפת משמרות בשעה 11:00 מול ארמון בקינהאם, סלפי מתחת לביג בן (הוא לקראת סיום השיפוץ) וארמון וסטמינסטר הצמוד, תמונות בתאי טלפון אדומים והליכה מתחת לגשר לונדון המפורסם ונהר התמזה. לצערי, המלכה אליזבת' שמחלימה בימים אלו מקורונה לא באה לומר שלום.

אגב יש גם החלפת משמרות ב-House Guards Parade ואפשר גם להמשיך משם לדאונינג 10 ומוזיאון צ'רציל.

בדרך לגשר לונדון עברנו על פני ה-London Eye, הגלגל הענק בלונדון ואחד מסמלי קו הרקיע של העיר (כרטיסים עולים בסביבות 30 פאונד, כדאי להזמין מראש). ההליכה בין כל האתרים האלה לקחה לנו בערך שעה וחצי-שעתיים בקצב נינוח פלוס עצירות צילומים והתפעלות. לחובבי ארמונות היסטוריים, קחו לכם חצי יום לפחות לסיור הזה ובקרו גם במצודת לונדון ומנזר וסטמינסטר. הפעם ויתרתי, כי בכל זאת חזרתי בספטמבר מטיול עתיר טירות בצפון צ'כיה.

המוזיאון הבריטי The British Museum

אחד הייטלייטים עבורי בטיול ללונדון היה הבוקר שלנו במוזיאון הבריטי, מהמוזיאונים המרתקים והשווים שיצא לי לבקר בהם בעולם. המוזיאון מכיל כמויות בלתי סבירות של עתיקות מרחבי העולם, בדגש על מצרים העתיקה, המזרח התיכון ומספוטומיה ואפילו האמריקות, אפריקה ומזרח אסיה – מה שמעורר כלפיו (וכלפי הבריטים) ביקורות נוקבות על גזל וגניבה של אוצרות. גם אני מודה שהלכתי נפעמת במוזיאון ועדיין לא פעם נפלט לי "וואו איך הם גילחו יפה את הפירמידות/עיראק/יוון ולקחו הביתה הכל, לא השאירו כלום אלה".

המוזיאון נפתח בעשר בבוקר והכניסה אליו ללא תשלום. אנחנו הקדשנו לו שלוש שעות (מהן חצי שעה בבית הקפה בקומה העליונה והיפהפה) אבל בדיעבד אני מצטערת מעט שלא הצטרפנו לסיור תמציתי בן 70 דקות ברחבי המוזיאון שעולה 14 פאונד ומכיל את ההסברים על כל ה-must שיש במוזיאון.

אגב גם הגלריה הלאומית (בה ביקרנו) אינה בתשלום וכוללת ציורים מדהימים ומפורסמים, אבל אם יש לכם זמן רק למוזיאון אחד – ממליצה על המוזיאון הבריטי יותר.

עתיקות מעניינות במוזיאון הבריטי

אולם 4 מכיל מומיות, כתבים על נייר פפירוס ושאר פסלים מרהיבים וארונות קבורה ממצרים העתיקה. אל תחמיצו!

אולם 18 מכיל את שיש אלגין מהפתרנון באקרופוליס באתונה (שם ביקרתי ממש לאחרונה!).

שח לואיס המגולף בשנהב ושיני לוויתנים, לוח שח מט עם כלים מימי הביניים באולם 40, ככל הנראה מנורווגיה.

אבן הרוזטה: המיצג שזוכה להכי הרבה ביקורים במוזיאון, למרות שהוא לא יפה או מרשים במיוחד בלי שמקבלים עליו הסבר. מדובר באבן גדולה עליה חקוק צו ממלכתי בשלוש שפות, מה שהפך אותה למקרא הראשון והברור ביותר לשפת החרטומים.

שכונת שורדיץ Shoreditch

חובבי גרפיטי? השכונה הזאת בשבילכם. הרחובות של שורדיץ, בעבר שכונת פשע והיום מתחם אמנים תוסס – מלאים ציורי גרפיטי ואמנות (כולל אפילו ציורים חדשים נגד המלחמה באוקראינה). אפשר לקחת כאן סיור גרפיטי מודרך, בדומה למה שעשיתי בשכונת קרויצברג בברלין אבל גם משיטוט עצמאי תוכלו להבין לבד שמדובר כאן בציורים מושקעים ברמה גבוהה.

מלבד הגרפיטי יש כאן שווקי וינטאג' ופשפשים עצומים וכמויות של דוכני אוכל מכל העולם, חלק מתוך מבנים מקורים וחלק ממש ברחוב. אנחנו הגענו לכאן ביום ראשון, כשהמקום תוסס במיוחד והתחלנו את הביקור מטעימות של דים סאם סיני, טאקו מקסיקני וארפה ונצואלי בשוק האוכל העולמי והמשכנו לשיטוט בין חנויות הרטרו והפשפשים שיש כאן.

הכתובת של השוק הראשי בשורדיץ: 16 Commercial St, London E1 6EW, United Kingdom

שוק האוכל בבורו Borough Market

לשוק בורו באים בשביל שתי סיבות: לאכול ולאכול הרבה. יש כאן שלל אפשרויות של דוכני אוכל שווים בין באסטות קלאסיות בשוק של קצבים, ירקות ופירות ותבלינים כמו בכל שוק רגיל. מה שבטוח – הרוב כאן מגיעים כדי לאכול ולא בשביל לקנות. אנחנו בחרנו את המנות לפי אורך התור אליהן, וכך יצא שאכלנו פאייה, ריזוטו פטריות וכריך בשר עם גבינה מוקרמת מעל. כל מנה פה עולה בסביבות 8-10 פאונד, אנחנו גם לקחנו בירות מהפאב הסמוך כדי לנצל את השולחנות שלו לישיבה.

כתובת: 8 Southwark St, London SE1 1TL, United Kingdom

נוטינג היל והדלת הכחולה מהסרט

אני מודה שבאתי לנוטינג היל בעיקר בגלל הסרט עם יו גרנט וג'וליה רוברטס, אחד מהסרטים האהובים עלי ומקום שממש רציתי לראות בלונדון. כמובן שדווקא הדלת הכחולה בה התגוררה דמותו של יו גרנט בסרט וחנות הספרים בה עבד היו די סתמיות (שתדעו שיש מלא דלתות כחולות בלונדון יפות מזו פי כמה), אבל השכונה עצמה ממש מהממת בזכות הבתים הצבעוניים והמטופחים שלה ושוק פורטובלו שפעיל יותר בסופ"ש.

הדלת הכחולה: 280 Westbourne Park Rd, London W11 1EH, United Kingdom

פארק הולנד Holland Park

משכונת נוטינג היל המשכנו ברגל לפאב קרוב וחמוד לאללה בשם The Churchill Arms, Kensington, המכוסה בצילומים של צ'רצ'יל ושלטים משעשעים שמשכנעים את המבקרים לשתות הרבה מאוד בירה. מכאן הגענו בהליכה קצרה אל פארק הולנד, לא הפארק הכי יפה שראיתי בחיי אבל נקודת טבע רגועה ויפה בלב לונדון. מפה כבר תפסנו אוטובוס בחזרה למרכז.

קמדן טאון Camden Town

לקמדן רציתי להגיע מאז שקראתי בשנת 2009 את הספר "נערות קמדן" של ג'יין אוון שעסק ב48 שעות סוערות של בילויים ומסיבות סמים של צעירות בשכונה הלונדונית הזאת. ואכן, כבר שיצאנו מתחנת הרכבת התחתית Camden Town הבנתי למה השכונה הזאת נחשבת כזו מגניבה: כל החנויות ברחוב הראשי מקושטות בצורה מצועצעת ומוגזמת והשוק עצמו כיפי ומלא באפשרויות של אוכל וקניות. אגב, שמועות מספרות על חיי לילה ומסיבות אדירות שיש בקמדן ממש כמו בספר, אבל מודה באשמה שלא חקרתי את הנושא בכלל.

שוק קמדן: 54-56 Camden Lock Pl, London NW1 8AF, United Kingdom

סוהו ומחזמר בלייסטר סקוור Leicester Square

"אתם חייבים ללכת למחזמר בלונדון!" היה אחד המשפטים היותר נפוצים ששמעתי לקראת הנסיעה, וכמובן הקשבתי והזמנתי כרטיסים (כשבועיים מראש, כי הם אוזלים בקצב). הבחירה הייתה קשה בין שלל אפשרויות של סרטי דיסני, ספרים ידועים או מחזות שרצים כבר יותר מ-15 שנה בעיר ובסוף הלכנו על המחזמר The Book Of Mormons.

בלייסטר סקוור נמצאים מרבית התיאטראות, כאשר כל מחזמר מקבל ביתן קבוע משלו (בניגוד לארץ שהם נודדים בין מקומות) ובפנים מוכרים שתיה אלכוהולית ונשנושים. ממליצה להגיע כחצי שעה לפני תחילת המופע כדי להכנס ברוגע בתור ולהסתובב קצת בפנים. כמו כן, בלייסטר סקוור יש חנות עצומה של M&ms וממש ממול פסל לכבוד הארי פוטר ומרי פופינס.

במרחק הליכה קצר משם נמצא גם רובע סוהו והקובנט גרדן, שני אזורים כיפיים במיוחד ומלאי מסעדות ופאבים, גם בצהריים וגם בערב. מה שכן, הבריטים המוזרים האלה עוצרים הכל ב-23:00 אז בואו מוקדם, אחרת תשארו רעבים ותצטרכו לחפש איזה מקדולנדס שפתוח 24/7 כי המסעדות מפסיקות להגיש אוכל לקראת השעה הזו.

חווית כדורגל באצטדיון טוטנהאם

משחק הכדורגל הראשון שראיתי בחיים היה בקלאס אמיתי: נסענו לאצטדיון החדש של קבוצת טוטנהאם (שיואב אוהד) כדי לראות את התרנגולים משחקים נגד קבוצת אברטון. אני לא מתיימרת להיות בלוגרית ספורט שמסבירה על משחקי כדורגל ואיך רוכשים כרטיס (יואב עשה הכל), אבל שימו לב שהאצטדיון היה מלא מקצה לקצה ולכן כדאי מאוד להזמין כרטיסים בראש בעזרת אנשים שמנויים למועדון שאתם רוצים.

הגענו למשחק שעתיים לפני שהתחיל כדי להנות מהאווירה הכללית בשכונת טוטנהאם: הפאבים שהיו מלאים במעריצים בצבעי הקבוצה, קנינו קצת מרצנדייז בחנות הקבוצה באצטדיון (בגודל סניף דקטלון) וגם אכלנו ביציע עצמו אוכל ממש טעים! דמיינתי שנקבל נקניקיה עצובה בלחמנייה בת שבוע אבל הופתעתי לטובה מהאיכות והמחירים הזולים שם.

אה ואם תהיתם: בזכותי הקבוצה הבקיעה חמישה גולים וזכיתי לראות את האצטדיון שואג בניצחון.