מונטנגרו היא מסוג היעדים האלה שיש בהם הכל: הרים ירוקים עם פסגות מושלגות, מפרצים מדהימים, נהרות בצבע טורקיז ומים צלולים בצורה מרהיבה, חופים נהדרים, ערים עתיקות שמזכירות את משחקי הכס וטיולים מגוונים עתירי אטרקציות למי שאוהב. היא מדינה יפה שעוד לא קלטה את זה, והטיול בה מתנהל בקצב נעים ובעלויות נוחות לכל כיס. היא לא מתוירת בצורה מעיקה, אבל גם לפעמים נראה שהיו יכולים להקל על התיירים והמבקרים ובחרו להתעלם מקיומם ולתת לטבע לדבר ולעשות את שלו.
בכתבה הזו אסקור את הטיול שעשינו במונטנגרו בפסח 2025, 8 לילות באמצע אפריל – בהרכב של ארבעה מבוגרים ותינוק במנשא. סדר הופעת האתרים הוא לפי הביקור שלנו בהם ובסוף גם מחכה לכם מפה עם כל הנקודות מסומנות!
המלצות לטיולים נוספים של מסוף כרמלית במדינות יוגוסלביה לשעבר
מסלול טיול לשבוע במונטנגרו
הטיול במונטנגרו מתפרש על פני כמה אזורים והיא אינה מצטיינת בתחבורה ציבורית טובה, כך שכדי לראות אותה טוב תצטרכו לשכור רכב או לקחת נהג (שני השירותים קיימים ונוחים מאוד). אם אתם מוגבלים בזמן לארבעה חמישה ימים הייתי נשארת רק באזור מפרץ קוטור ובודווה ועושה טיול כוכב מאחת מהן, אבל אם יש לכם יותר משבוע אני בהחלט ממליצה לעשות טיול מעגלי ולהחליף מספר יעדים כדי לראות את המדינה היפה הזאת.
אנחנו נחתנו בטיווט (Tivat), עשינו שני לילות בעיר העתיקה של קוטור (Kotor), הצפִּנו לעוד שני לילות בזאבילק (Zabljak), לאחר מכן שני לילות בעיר קולאשין (Kplasin) וממנה הדרמנו אל הבירה פודגריצה לעצירה במפלים שלה, המשכנו אל אגם סקאדר (Skadar lake) לשיט של שעה ומשם קינחנו בעוד שני לילות בבודווה (Budva).
אם יש לכם יותר זמן אפשר בהחלט להוסיף יום יומיים באזור אגם פיבה והעיירה פלוזין בצפון ואפילו לשקול נסיעה של שעתיים אל דוברובניק בקרואטיה הסמוכה, רק לקחת בחשבון שמעבר הגבול יכול לקחת שעה שעתיים.
המרחקים והדרכים במונטגנגרו
לפני הנסיעה נכנסתי לקבוצות פייסבוק של מטיילים וקראתי שהדרכים במונטנגרו איומות לנהיגה וקשות מאוד, ואני חייבת להגיד שציפיתי להרבה יותר גרוע ממה שהיה בפועל. מן הסתם לא מדובר במערכת כבישים גרמנית או בדרכים של מערב אירופה – אבל הכבישים היו ברובם סלולים, עם שילוט ברור ותנועה דלילה של רכבים (לפחות באפריל).
זו מדינה הררית ולכן מרבית הדרכים היו פיתולים רבים ומקומות צרים בהם תדרשו לעצור מדי פעם לתת לרכב לעבור, אבל בעיני (אחרי שנסעתי בהודו ובמזרח אסיה בכלל) זה סביר מאוד. מה שכן, לא נהגנו בכלל בחושך והקפדנו להתעדכן עם בעלי הדירות או המלונות לגבי חסימות של כבישים כי חלק מהם היו בשיפוצים ונסגרו לסירוגין.
טיפ חשוב: אזור קוטור, טיווט ובודווה סובלים מאוד מפקקים בשיא העונה כי הם כולם כביש עם נתיב אחד לכל כיוון, כך שאפילו שהמרחקים קצרים הם עלולים לקחת הרבה יותר זמן.
השכרת רכב: בעקבות עשרות המלצות שקראתי, החלטתי לחרוג ממנהגי ולא לשכור רכב דרך סוכנות מוכרת, אלא פשוט לפנות לפיליפ Filip Vuckovic – ספק מקומי שעובד המון עם ישראלים ומנהל את כל ההזמנות דרך הוואטסאפ. פיליפ חיכה לנו עם שלט כשנחתנו, הרכב המתין בחניון ופשוט שילמנו באותו הרגע, כשהמחיר דרכו כלל את הביטוח ולא הצריך כמעט ניירת. מעבר לזה, הוא עזר לי גם בתכנונים ונתן מידע עדכני על חסימות ושיפוצים של הכבישים. מוזמנים לסמס לו בוואסאטפ +382 67 974 281.
מפרץ קוטור - ההיי לייט של הטיול במונטנגרו
בעיני האזור היפה ביותר במונטנגרו הוא מפרץ קוטור והעיר העתיקה קוטור. לא סתם התמונה של המפרץ הזה מככבת בכל פרסום על מונטנגרו ושווה להקדיש לאזור הזה יומיים שלושה לפחות ולהכין את הישבן לטיפוס מסיבי ומחטב של מדרגות.
העיר העתיקה של קוטור והתצפית שלה
העיר העתיקה של קוטור היא שכונה של סמטאות ציוריות מלאות חתולים, מסעדות וחנויות מזכרות בין חומות, ממש למרגלות ההר ומול הנמל והים. בתוך העיר העתיקה אין רכבים בכלל שזה ממש כיף, מלבד הרגע הזה שמגיעים למלון/דירה בעיר העתיקה ומבינים שצריך ללכת עם המזוודות כמה דקות טובות ברחובות האבן כי האוטו נשאר בחניון בחוץ. בעיני היה שווה להתאמץ קצת כדי להיות ממש בתוך הסצנה, אבל אפשר גם לבחור מקומות לינה נגישים יותר מחוץ לשכונה ורק להגיע לכאן להסתובב.
האטרקציה הראשית בקוטור היא לטפס את מאות המדרגות אל התצפית מעליה במבצר סאן ג'ובאני, טיפוס שלוקח בסביבות 45 דקות ועולה 15 יורו. בואו בנעליים נוחות או אפילו נעלי הרים כי מדובר ב1350 מדרגות חלקלקות ולא מאוד מוסדרות, אבל הנוף יהיה שווה את זה בטירוף.
בנוסף, מומלץ לעשות סיבוב רגלי על חומות קוטור, ללטף את חתוליה הרבים (יש להם חיבה מיוחדת אליהם והם מטופחים הרבה יותר מחתולי רחוב סטנדרטיים) להסתובב בנמל ולאכול במסעדות השוות שלה. אנחנו מאוד אהבנו את הפסטה במסעדת La Catedral Pasta Bar ואת הדגים הטריים במסעדת Restoran Atrium.
אגב אני חושבת שיהיה נחמד מאוד גם לצאת לשייט בסירה במפרץ עצמו ולראות את האתרים מסביב בהם המערה הכחולה, אבל אצלנו היה קר מדי לזה ולא מאוד בייבי פרנדלי.
פארק לובצ'ן והדרך אליו
בבוקר השני שלנו במונטנגרו, אחרי שהתעוררנו והתאוששנו מיום הטיסה – הקדשנו לנסיעה אל פארק לובצ'ן וביקור במוזיאלום המפורסם. הדרך לכאן היא האטרקציה האמיתית: מדובר בדרך מפותלת מאוד ומלאת תצפיות, כאשר בכל סיבוב נגלה עוד ועוד ממפרץ קוטור המרהיב (הפיורד הכי גדול במזרח אירופה).
שווה מאוד להגיע לנקודה הזו Horizont Bar לתצפית, באפריל הקפה כאן היה סגור אבל עדיין יכולנו לעבור אל מרפסות התצפית ולהינות מהנוף הכי יפה אל המפרץ.
אחרי התצפית הזו הדרך חוזרת להיות קלה יותר ופחות מפותלת, ומשם נסענו עוד עשרים דקות בערך אל המוזילאום. כיאה לאזור, נדרשנו לטפס הפעם 461 מדרגות אל התצפית (ולשלם 8 יורו) ובקצה ציפה לנו נוף מרהיב והמון המון שלג. יש מצב שבמאי יוני יהיה פחות קר, אבל אנחנו היינו בפסגה במעלה או שתיים לכל היותר, אז ממליצה להערך בהתאם. במזג אוויר טוב יותר אפשר למצוא מסלולי הליכה בפארק ולראות עוד נקודות שלו, אבל אנחנו העדפנו לחזור להתחמם בקוטור ורק עצרנו לארוחת צהריים בכפר נייגושי.
פארק דורמיטור, האגם השחור והעיירה זאבליק
מקוטור נסענו צפונה אל העיירה זאבליק, נסיעה מרהיבה שכללה מבט מצפון אל המפרץ היפה ואחריה מעבר לנסיעה בין הרים מושלגים ואגמים. על העיירה הכפרית עצמה אין הרבה מה לספר – היא יחסית משעממת וקטנה, אבל מכאן אפשר לצאת לשלל אטרקציות לבחירתכם: טיולי טרקטרונים, ג'יפים, סוסים, ראפטינג, סנפלינג מפלים, אומגה בגובה מטורף או פשוט טיולים רגליים נהדרים.
האגם השחור
החלק הכי יפה בפארק דורמיטור ופיסת הטבע היפה ביותר במונטנגרו בעיני היא האגם הזה, שנראה כאילו זה אגם קנדי או אגם אלפיני שאיכשהו התגלגל אל הבלקן. ההגעה לאגם נוחה ונגישה – יש מהחניון שביל של 700 מטרים עתיר דוכני ממכר, ואז אפשר לבחור אם להשאר רק בבית הקפה מול הנוף או לצאת להקיף אותו, סיבוב טיול של כשעה וחצי עד שלוש. מטיבי לכת יוכלו לחבר להם עוד מסלולי טיול אל אגמים נוספים בסביבה או סתם לפסגות מעליו.
גשר טארה
רבע שעה מזאבליק נמצא גשר טארה, גשר אדיר ומרהיב ממנו אפשר לצפות בנהר טארה השוצף ולהתלבט אם לעשות אומגה בגובה המשוגע שמציעים כאן. אפשר ללכת ברגל לאורך הגשר ואני ממליצה גם לנסוע למטה חמש דק אל הנקודה Tara Canyon Viewpoint ושם אפשר ממש לגעת במים של נהר טארה ולראות את הקיאקים יוצאים לראפטינג.
אגמי השטן
אחרי גשר טארה עצרנו בעוד שני אגמים מתוקים ומפתיעים לטובה בדרך חזרה לטארה, שנקראים אגמי השטן. לא הבנתי למה שני האגמים האלו חולקים את אותו השם, אבל העצירה בשניהם הייתה בהחלט יפה ומהנה מאוד והדרך אליהם הזכירה לי משום מה את המרחבים של קירגיזסטן בכלל. אין באגמים עניין תיירותי מלבד הנוף (כלומר אל תצפו לבית קפה או שירותים).
קולאשין - קניון ומנזר מורצ'ה ואתר הסקי קולאשין
קולאשין נמצאת בסמוך לאתר הסקי הגדול של מונטנגרו והיא נחשבת לבירת תיירות החורף במדינה. כלומר, ייתכן והעובדה שהגענו אליה באמצע אפריל, כשעונת הגלישה הסתיימה ועונת הקיץ טרם התחילה – הייתה קצת בעוכרינו. אני מודה שהטבע של קולאשין הרשים פחות מזה של פארק דורמיטור, אתר הסקי היה מכוער להפליא (והייתי באתרי סקי נטולי שלג. קולאשין פשוט בבנייה ושיפוצים) והעיירה עצמה הייתה אמנם יותר תוססת מזאבליק אבל עדיין לא מספיק מרתקת. בקיצור – או שבאים בשיא השלג, או שלא באים עם ציפיות.
קניון מורצ'ה ומנזר מורצ'ה
40 דק נסיעה מקולאשין נמצא תחילת המסלול הרגלי של קניון מורצ'ה, טיול נעים מאוד אל גשר דאנילוב שעשינו ואהבנו מאוד. סעו וחנו בנקודה הזו, וחפשו את הסימון האדום לתחילת המסלול. אחרי בערך עשרים דק הליכה הגענו לגשר דנילוב היפה.
בדרך חזרה לקואלשין עצרנו גם במנזר מורצ'ה העתיק, והסתכלנו אל המפל המרשים שזורם ממש מתחתיו. במנזר עצמו אין איזה סיור או הסברים, כך שאפשר בהחלט לוותר ורק ללכת לראות את המפל. (למתקדמים יש גם מסלול של עשר דק לתצפית, השילוט מהחניון של המנזר).
פארק ביוגרדסקה גורה
הפארק הלאומי הזה נמצא כעשרים דק נהיגה מקולאשין ועשינו בו את האטרקציה הכי מוכרת שלו – הקפה בת שעה של האגם החמוד כאן. זה בהחלט טיולון נעים ויפה עם טבע נהדר שמתאים לכולם, אם כי הוא לא נגיש לעגלות ועשינו גם אותו עם התינוק עלינו במנשא.
מפלי הניאגרה של פודגריצה
בדרך מהצפון אל אגם סקאדר עצרנו במפלי הניאגרה של פודגריצה, אתר מתוק ללא תשלום מחוץ לבירת מונטנגרו, שהפתיע לטובה כמה שהיה יפה חרף מיקומו המשונה. הכניסה היא ליד חניון של מסעדה ענקית והמפלים והנהר מסתתרים מאחוריה, אפשר לבלות כאן חצי שעה אם רוצים לתקתק את התצפית אבל אני מציעה לקחת לפחות שעה ולטייל לאורך הנהר ואפילו לעצור לקפה במסעדה, אם כי מזהירה מראש שהוא היה דלוח למדי.
לפוסט של מסוף כרמלית על מפלי ניאגרה האמיתיים, מוזמנים להקליק…
בפודגריצה עצמה לא טיילנו מלבד ניסיון למצוא חניה במרכז העיר ולאכול שם צהריים, אבל בגלל שמיהרנו לשייט נאלצנו לוותר על הביקור כאן. מה שכן, בניגוד לבירות אירופאיות אחרות או אפילו בירות בלקניות, כאן לא תמצאו רחובות אירופאיים קלאסיים והנראות הכללית מזכירה את הקריות של שנות השבעים.
אגם סקאדר - שייט ותצפיות
אגם סקאדר גובל בין מונטנגרו לאלבניה והשייט עליו נחשב לאחד ההיילייטים של הטיול בעיני. השייט מתבצע בחלק הצפוני של האגם, בשמורת טבע הידועה בפריחת הלוטוס שלה ובכמות ציפורים מגוונת. הפריחה אמנם לא קיימת באפריל, אבל עדיין ראינו קורמורנים, שחפים, אנפות וברווזים סביבנו. האגם אינו עמוק מאוד ובקיץ אפילו אפשר לקפוץ לשחות בו!
יש כמה חברות שמוציאות שייט של שעה עד שעתיים סביב האגם, אנחנו בחרנו בדארקו, ספק שעובד בעיקר עם ישראלים ופשוט קבענו איתו בוואטסאפ שמספרו +382 69 898 299, בגלל שמייד היה לו מקום בשעה שרצינו והמחיר היה 10 יורו לאדם, לא התאמצתי לחפש הצעות אחרות ויצאנו לשייט פרטי עם הבן שלו.
תצפיות על אגם סקאדר ואזור היין של מונטנגרו
אם יש לכם עוד זמן פנוי, הייתי ממליצה לכם או לשוט או לנהוג אל התצפית הזו Pavlova Strana Rijeka Crnojeviča Viewpoint, בה רואים את התעקלות הנהר.
אנחנו פשוט בחרנו לעצור בתצפית הזו Circular Viewpoint שלא דרשה סטייה גדולה מדי מהדרך לבודווה, ונהנו לראות את האגם מלמעלה וכל הירוק מסביב. אח"כ נסענו ליקב Winery Djukanovic, ועצרנו לאחר צהריים מהנה של יין וגבינות עם הסברים של המשפחה שמנהלת אותו. יש מספר יקבים באזור ובמזל הם היו בבית. האמת בחרנו אותם ללא סיבה מסוימת, אבל זו הייתה חוויה עם אחלה של יין ונוף לאגם.
בודווה
את הטיול סיימנו בבודווה, עיר צמודה לחוף שגם לה יש רובע עתיק בדומה לקוטור, רק שהיא נהנת מרצועת חוף הרבה יותר שווה עם שלל נקודות כניסה למים וטיילת מלאת בתי קפה ומסעדות. בודווה זה המקום להתפנק במלון שווה עם בריכה על הגג ולצאת לאכול מאכלי ים טעימים מאוד.
גם בבודווה אפשר לעשות טיול על חומות העיר העתיקה ופה גם יש כמה כנסיות ומוזיאונים עם תצפיות יפות על הים והעיר.
בדרך לבודווה עצרנו בתצפית על סווטי סטפן, עיירונת שבנויה כולה על אי (כדי לשוטט בו חייבים הזמנה למלון בתוכו). שימו לב שהתצפית היא לא מאוד בטיחותית מבחינת עצירת הרכב, אז עשו את זה בזהירות.
מפת הטיול שלנו
מדריכים נוספים ליעדים של מסוף כרמלית
ההרים הלבנים של ניו המפשייר – המלצות לטיול שלכת
פארק ההרים הלבנים הוא המקום המתוייר ביותר בניו המפשייר והסיבה המרכזית של תיירים להגיע לכאן: זו שמורה ענקית ויפה שיש מה לעשות בה כל השנה. היא מלאת מסלולי הליכה בקיץ
שלכת במדינת ניו יורק, מפלי הניאגרה ופינגר לייקס
החלק הראשון של טיול השלכת שלנו בצפון מזרח ארצות הברית היה במדינת ניו יורק המרשימה, שהוכיחה לנו שיש בה הרבה מעבר לאי הקטן והשוקק של מנהטן. המטרה הראשית שלנו הייתה
אוקטובר באדום וכתום: איך לתכנן טיול שלכת בצפון מזרח ארה"ב עם תינוק
באוקטובר 2024 לקחנו הפוגה משגרת המלחמה בישראל וטסנו לבקר בארץ שיש בה דבר כזה סתיו אמיתי, כלומר כזה עם צבעי שלכת בעלים על העצים כמו שלימדו אותנו בגן, התקררות במזג
המלצות לשבוע בפורטוגל: היעד הכי חמוד באירופה
פורטוגל היא אחת המדינות החמודות והכיפיות שיצא לי לבקר בהן, בטח בתור חופשת סוף קיץ כשהטמפרטורה לא רותחת והמים נהדרים לטבילה, גם במעיינות וגם בים. יש בה הכל: הרים ואגמים
קייפטאון, כף התקווה הטובה ודרך היין של דרום אפריקה
אם אתם קוראים את הבלוג הזה ומתכננים לבקר בקייפטאון והסביבה, אני כבר מקנאה בכם שמצפה לכם טיול בעיר הנפלאה הזאת, שהר השולחן מציץ ממנה מכל פינה ובאפשרויות הטיול שיש בקרבתה.