מערת חריטון ונחל תקוע: טיול מעגלי בגוש עציון עם ספורט אתגרי

נחל תקוע הוא טיול נעים עם נוף יפה לכל הדעות, אבל מה שעושה את הטיול כאן לחוויה אמיתית הוא הביקור במערת חריטון, המערה הקארסטית הגדולה ביותר בישראל והשניה בגודלה בכלל (יש רק מערת מלח אחת שגוזלת ממנה את התואר).

כמה מערת חריטון גדולה? אפשר לזחול בתוך המחילות והחללים שלה במשך יום שלם, ועדיין לא לראות אפילו חצי ממנה. יש בה 3500 מטרים של שבילים במספר מפלסים ו-55 חדרים בהם אפשר להזדקף. מה שכן, תאלצו לזחול פה על הבטן ולהדחק במעברים מאתגרים ומהנים כאחד. קחו בחשבון ששהביקור במערה ממש לא מתאים למי שסובל מקלסטרופוביה.

טיול מעגלי

9 קילומטר

שעה לפחות במערה, 4 בטיול

מתאים למשפחות

איך מגיעים למערת חריטון

מומלץ לשלב את הביקור במערה עם טיול בנחל תקוע, אבל אם אתם רוצים להגיע אך ורק למערה אפשר להשאיר את הרכב וללכת בערך עשר דקות אל הכניסה שלה, כתבו מערת חריטון בוויז ותסעו עד איפה שנגמר כביש העפר. שימו לב שהטיול הוא מחוץ לקו הירוק ותדרשו לעבור במחסום, אם כי אזור גוש עציון בטוח מאוד לטיולים. מתל אביב הנסיעה לוקחת שעה וחצי-ארבעים, מחיפה שעתיים ומירושלים חצי שעה.

זו הנקודה שאנחנו השארנו את הרכב שימו בוויז את רחוב השמחה תקוע ב. המרחק מכאן למערה הוא בערך 25 דקות הליכה ומכאן יוצא מסלול כמעט מעגלי לחלוטין בנחל תקוע. אני יצאתי לטיול הזה בטיול מאורגן של עידן ואורי בשבילים New Age Trekking, איתם כבר טיילתי בארץ בראשית, בנחל יצפור, בהעפלה בשלג לחרמון ועוד מלא טיולים נוספים.

הכניסה למערה מסומנת, וממש ליד הכניסה שלה ישנם שני סלעי ענק המכונים "לוחות הברית" בשל צורתם.

ציוד נדרש בשביל מערת חריטון

מלבד פנסי ראש – לא צריך להביא כלום! המערה נמוכה מאוד בחלקים מסוימים כך שתרמיל יקשה עליכם מאוד. אנחנו השארנו את כל התרמילים והכובעים בחוץ, חלק מהחברים בקבוצה אפילו לא לקחו פלאפונים כי הם יכולים להמחץ בזמן הזחילה. אני כמובן לקחתי את שלי איתי וקצת הצטערתי שלא יכולתי להביא איזה בקבוק מים קטן – כי יצאתי מהזחילה המתאגרת הזאת צמאה מאוד. ממליצה ללבוש ביגוד ארוך וקל עדיף, כדי להגן על העור מפציעות ושריטות ואפילו לשקול להביא בגדים להחלפה ברכב, כי יוצאים מלאים באבק ובוץ.

מערת חריטון: מפה ומסלול פנימי

אם תסתכלו על המפה שצירפתי, תוכלו לראות שלמעשה המערה היא רשת של חללים ומפלסים וכל דרך שתעשו תצטרכו לחזור על עקבותיכם בשביל היציאה. יש כאן הרבה מאוד מה לראות אבל בשל הקושי בזחילה, מרבית המבקרים מתמקדים בחללים הראשונים בלבד, שגם מסומנים עבור המטיילים.

החללים הראשונים (1-9) של המערה מסומנים בחיצים מאירים: החץ בצבע לבן מראה על המסלול כלפי פנים, החץ בצבע צהוב על המסלול בדרך החוצה. כמו כן ישנו חבל דק לאורך הדרך שאפשר לעקוב אחריו ליתר ביטחון. סקרנים נמרצים במיוחד יכולים לדבר עם המלח"ם (המרכז לחקר מערות) ולהזמין מדריך מוסמך וחוקר מערות שידריך אתכם גם אל מעמקי המערה. אני לא ממליצה להכנס מעבר לחלל 7 בלי הדרכה כי בכל זאת, 55 חללים שמופו ו3.5 קילומטרים של דרך ביניהם זה לא דבר של מה בכך.

אנחנו טיילנו בתוך המערה כמעט שעתיים, כולל שתי עצירות להסברים של עידן אתיה המדריך ואפילו כיבינו פנסים לכמה רגעים של שקט וחושך מוחלט בפנים. ממש אחרי הכניסה ההליכה זקופה ונוחה, במה שנקרא אולם מספר 1. ממנו ישנה הזחילה הראשונה והקצרה על הבטן, שם תדרשו להתלכלך לחלוטין בפודרה לבנה בכדי להגיע לאל אולם מספר 2 החלל הגדול במערה והמרשים ביותר שראינו, בו גם ניתן לעמוד בזקיפות ולהנות מהחושך. משם בזחילה נוספת על הבטן, הפעם על סלע קריר ומעט לח תעברו אל אולם מספר 3, ולצידו חלל 4+5 הקטנים אליהם לא נכנסנו. בקיר הנגדי למולנו, בצדו השמאלי, יוצאת מחילה (חלק מהליכה שפופה או על הברכיים, לא זחילה) בה המשכנו עד לסולם יתדות בגובה כ- 3 מ' היורד אל קרקעית אולם מס' 6. מאולם מספר 6 ישנה הליכה שפופה אל אולם 7 הזעיר וממנו יוצאת דרך נוספת בזחילה נמוכה ומאתגרת במיוחד, שהצריכה מעבר בשכיבה מלאה על הצד, יעני הצלעות, כדי להעביר את הגוף לכיוון אולם 8+9. המעבר מכונה "מעבר הדולפין" בשל הצורה הנדרשת מהגוף. אני מודה שהיה מאתגר וחלקלק מאוד! מרבית הקבוצה ויתרה על המעבר הזה מפאת קלסטרופוביה מוגזמת. בחזרה באותה הדרך היה קל ומהיר יותר.

המסלול של נחל תקוע ועין אנטוף

הטיול המעגלי שעשינו בנחל תקוע לא מסומן במפת השבילים, שכן המסלולים כאן עוברים דרך הנחל וממשיכים לרכסים אחרים. הטיול שלנו היה סוג של צורת 8 עם חזרה על כמה חלקים, ולכן במקום לפרט את המסלול אתן כמה נקודות עניין שאני ממליצה להסתובב ביניהן.

חרבת חריטון: מהמנזר העתיק נשאר כיום רק עמוד אחד זקוף עם שריד של חצי קשת, מבנה שחלש על תצפית מדהימה לתוך ערוץ הנחל. מי שהקים אותו היה הנזיר חריטון, מייסד תנועת הנזירות בתקופה הביזנטית ומקים שלוש הלאורות במדבר יהודה במאה ה-4. לאורה היא מערה שהוסבה לצורך מבנה או מנזר, כחלק מצורת הנזירות שייסד, אשר דגלה בהתבודדות ברוב ימות השבוע במערות מסתור במדבר ומפגש עם נזירים אחרים בימים התפילה בשבת וראשון. חריטון ייסד בתחילה את מנזר חריטון בוואדי קלט (הנקרא פארן כיום ועדיין פועל) וכאשר נהיה שם עמוס מדי בנזירים עבר להקים לאורה ביריחו, מנזר שכיום נקרא דיר אל קרנטל. הלאורה השלישית, מנזר סוקה, היא זו שאנו רואים כאן במסלול והיחידה מהשלוש שעל חורבותיה לא נבנה מנזר פעיל.

עין א-נטוף, המעיין המטפטף: הנזירים שחיו בלאורת סוקה הצליחו להתבודד במדבר בזכות המעין המטפטף הזה, שהמים בו נקיים ונקודת העצירה לידו נעימה ומזמינה.

ערוץ נחל תקוע: אמנם המסלול עובר בעיקר בגדות הנחל, אבל ירידה לערוץ עצמו תעניק לכם הזדמנות להתבונן מלמטה אל הלאורות והמערות הרבות שפזורות כאן, רובן עברו שיפוץ בידי אדם כדי שיתאימו למגורים או מסתור לצאן. אם תהיו בשקט סביר שתפגשו גם בשפני סלע – אנחנו אפילו זכינו לראות שועל וצבי.