טרק בצפון הודו שהוא לא בחבל לה? לההה יש דבר כזה? ובכן – כן! כשהגעתי לדרמסלה עם אמא שלי התחשק לנו לראות את ההרים של המקום ולהשקיע קצת יותר בטבע של האזור ולא רק באטרקציות הרגילות כאן (עליהן פירטתי בפוסט על הכפרים סביב דרמסלה). ולכן במקום ללכת כמו כולם לטיול חד יומי אל טריונד, בחרנו בטרק של שלושה ימים אל אגם קרארי.
טרק באזור דרמסלה: הכנה וציוד
את הטרק סגרנו יום קודם דרך סוכנות הטיולים של ראג' בדרמקוט, אשר ארגן לנו את סנג'י המדריך שגם סחב עבורנו אוהל ושני שקי שינה והיה איתנו כל הזמן. את שאר הציוד סחבנו בעצמנו בתרמיל טיולים של 30 ליטר: נעלי הרים וסנדלים, מגבת (כי הייתה מקלחת בלילה הראשון), מעיל גשם, פליז, צעיף, מכנסי טיולים, שלוש חולצות קצרות להחלפה, כובע, נייר טואלט ותרופות. ממליצה להביא גם מטהר מים כי לא תמיד היה איפה לקנות מים מינרליים. אוכל לא נדרשנו להביא כי אכלנו בדרך ואפילו דאגו לנו לנשנושים.
המספר של ראג' בוואטסאפ: +919736641934
המייל של סנג'י: sanjaymountk@gmail.com
הטיול עלה 270 דולר לשתינו וזה כלל את המדריך שסחב עבורנו את האוהל והשק"שים, אוכל, נשנושים, לינה בכפר ומונית בחזור.
כמה מילים על הטרק לאגם קרארי
הטרק נמצא בהרי ההימלאיה, באזורים מיוערים וירוקים מאוד שמשמשים בחודשי הקיץ למרעה. למרות אלפי ראשי הבקר והצאן שנמצאים שם, הטבע לא נפגע מאוד והמים לא זוהמו. עיקר התושבים שתמצאו בהרים הם רועי צאן שמגיעים לרעות את העדרים שלהם בשלושת חודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר), התקופה היפה ביותר לטרק באזור. ציפורים יש בשפע, אבל גם עוד יונקים קטנים מסתובבים שם ואפילו דובים שמסתתרים היטב. הקופים אגב בחרו להשאר בדרמסלה וכפר קרארי, ליד האוכל של האנשים.
כאן תמצאו מפה של הדרך שעשינו והמקומות בהם עברנו. שימו לב שזה לא שביל ההליכה המדויק שהלכנו ולכן אין להסתמך עליו כניווט בשטח.
היום הראשון - בדרך אל הכפר קרארי
היום הראשון נפתח בנסיעה קצרה מהגסט האוס שלנו במקלוד גאנג' אל שביל מתחת לכפר נאדי. הדרך התחילה ביער עבות עם בופאלו ופרות שנשנשו שם עשב וירדה עד לכפר גרא. חשוב לציין שללא מדריך יהיה קשה מאוד למצוא את הדרך ולכן לא ממליצה בכלל לצאת לטרק הזה לבד. ברחוב הראשי של גרא (שרחוק מאוד מהבתים בכפר אבל היחידי שנמצא על כביש) אכלנו צהריים במסעדה זרוקה ואז התחלנו בטיפוס אל הכפר קרארי. בדרך עברנו ליד בית ספר מקומי וראינו את הילדים בדיוק רצים הביתה בתלבושת אחידה. סה"כ הלכנו 13 קילומטרים, 5 שעות הליכה נטו.
הכפר קרארי גדול הרבה יותר מאשר גרא, בעיקר בגלל שהוא מתפרס על שני צידי הרכס ומכיל שדות חקלאיים וטרסות. בכניסה לכפר הגענו לטחנת קמח על הנחל, שם נמצא הטוחן (הפרענו לו בדיוק לעשן). אחר כך הגענו לבית המשפחה של סנג'י – אחד מהבתים הראשונים בכניסה לכפר עם נוף מדהים.
העובדה שסנג'י הוא מקומי גרמה לו כמובן להכיר כל רועה צאן ומוכר בדוכן שפגשנו ועשה את השהות באזור לנעימה יותר. את היום הזה אפשר לקצר ולהגיע ישירות עם מונית לכפר קרארי אחר הצהריים אבל אנחנו העדפנו ללכת בנעימים במקום לנסוע בדרכים המשובשות של האזור.
המשפחה של סנג'י גרה במגורים מסורתיים: כל בני המשפחה נמצאים באותו החלל שמשמש כמטבח ביום וחדר שינה שבו נפרשים מזרנים בלילה, כאשר הקומה התחתונה מוקדשת לשתי פרות ותרנגולות. למרות שהיינו די שבעות המשפחה של סנג'י התעקשה שנעצור לצ'אי ו"מגי" נודלס אינסטנס במרק חריף שהתבשלו על מדורה בתוך חלל הבית. הכל לוקח זמן, ותוך כדי ניסינו לדובב אותם קצת ולשמוע עליהם (מה שלא צלח כי רק סנג'י יודע אנגלית).
סנג'י ובני המשפחה שלו שוקדים כבר שש שנים על בניית גסט האוס עבור התיירים. בגלל שהבנייה עוד רחוקה מסיום, את הלילה עשינו בגסט האוס של משפחה אחרת בכפר. המשפחה המקומית הייתה סקרנית מאוד לגבינו אם כי האנגלית בפיהם הייתה מצומצמת מאוד, מה שלא הפריע להם להסתכל עלינו כל הזמן בעניין ולהציע לנו תה חם אחת לשעה. אחרי מקלחת דלי חמה אכלנו ארוחת ערב טעימה והלכנו לישון.
היום השני - אל אגם קרארי
את הבוקר השני פתחנו בארוחת בוקר עם נוף מדהים לסביבה, והביצים שקיבלנו הוטלו רק לפני כמה שעות ע"י התרנגולות של אחת ממשפחות הכפר. יצאנו לדרך ונפרדנו מהקליטה הסלולרית שנגמרה. היום הזה היה כולו טיפוס: התחלנו בגובה של 2000 מטרים וסיימנו ב-3200, והיה מקסים לראות את היער מסביבנו משתנה והופך מחטני יותר.
סנג'י הפנה את תשומת ליבנו לאלון הכסף, עץ אלון עם עלים כסופים. ככל שעלינו האלון נעלם מהנוף והחליף אותו אלון הזהב, עץ רחב יותר ועם עלים טיפונת יותר צהובים. מהרגע שעזבנו את הכפר השקט השתרר: יש המון ציפורים, פרפרים וצמחים מיוחדים ואין אזורי יישוב נוספים או כבישים. כן נתקלנו בדוכני חטיפים ומים, שכולם הציעו לנו גם עצירת צ'אי ומגי חם.
ככל שעלינו הנהר נהיה רחב ושוצף יותר, ועדרי הצאן התרבו. בשעת הצהריים החל גשם של בערך שעה (תודה על מעילי הגשם וכיסוי הניילון של התיק) אז ניצלנו את הזמן למנוחת צהריים. היום הסתיים לקראת ארבע כאשר הגענו לאגם קרארי, בתום עלייה ארוכה ומעט מפרכת. האגם הוא לא מהיפים שתראו, אבל הסביבה שהוא נמצא בה שלווה ומיוחדת מאוד. סה"כ הלכנו 13 קילומטרים, 7 שעות הליכה נטו.
אגם קרארי והמחנה
את הערב העברנו במחנה: אפשר לפתוח אוהלים מתחת למחסה העץ ליד המקדש או לבחור להקים את האוהל בקרבת האגם. שירותים אין כאן (היו, אך כמיטב המסורת ההודית איש לא מתחזק אותם והם נסתמו) וגם לא אפשרות למקלחת. הדוכן במקום אחראי על נשנושים, צ'אי וארוחת הערב. סנג'י והמוכרים הדליקו מדורה לכל אורחי הקמפינג שהלכו והתרבו עד שירדה השמש, ואת הארוחה קיבלנו כולם ביחד. במחנה יש גם כלבים משוטטים חמודים וסביר שתפגשו בעדרי כבשים ועיזים או סתם בפרות משוטטות.
היום השלישי לטרק - בחזרה אל מקלוד גאנג'
לילה באוהל זה לא קל, אבל להתעורר אל השקט של אגם קרארי קצת פיצה על חוסר הנוחות. אחרי ארוחת בוקר שכללה ביצים קשות וצ'פאטי התחלנו בירידה בחזרה אל כיוון הכפר. אפשר לחזור ישירות לכפר באותה הדרך בדיוק או לבחור בדרך ארוכה יותר אך אחרת, שכללה תצפיות מדהימות אל האזור. ברור שלקחנו את האופציה השנייה והמעניינת, ואחרי שעתיים של ירידה במסלול מוכר התחלנו בטיפוס אל רכס חדש. בגלל שזה מחוץ לשביל הקבוע היו הרבה פחות מטיילים ודוכנים בדרך ויותר עדרי צאן ורועים.
אחרי התצפית המדהימה התחלנו בירידה ארוכה בחזרה לכפר קרארי, הפעם עלינו אל הרכס השני של הכפר, ברכס בו יש את הכביש. גם הפעם תפס אותנו הגשם למבול יותר ארוך אבל כבר היינו בתוך היער שוב אז לא היינו חייבות לעצור. כשהגענו בחזרה לכפר עלינו על מונית בחזרה למקלוד גאנג', נסיעה שלקחה שעתיים! הכבישים מאוד משובשים ולא סלולים, הכפר קרארי למשל חובר בכביש רק בשנת 2015, עד אז היו תושביו הולכים ברגל לכפר גרא ורק משם תופסים אוטובוס. גם הגשם תרם לבוץ ולמרות שהדרך הייתה פחות מ15 קילומטרים בקו אווירי, זה לקח זמן רב.
סה"כ הלכנו ביום האחרון 14 קילומטרים, 7 שעות הליכה נטו.
אז לסיכום, היה טרק נהדר עם נוף מדהים ואנשים נהדרים שפגשנו בדרך. ההליכה היא למטיבי לכת אבל לא משהו שמצריך כושר מיוחד, ואם לא מפריע לכם לעשות לילה אחד באוהל ויומיים נטולי קליטה סלולרית, אני לגמרי ממליצה!
[…] סיפור הדרך המלא של הטרק נמצא בבלוג של כרמל. […]
שלום כרמל
קראתי בהנאה את הבלוג שלך ועשית לנו חשק עז לצאת לטרק קצר ולא קשה באזור דרמסלה. כרגע אנו בדלהי יוצאים בעוד יומיים לצפון.
אנו משפחה שמעוניינת להיות יחד בטבע. ברצוני לקבל עוד מידע בנוגע לטרק בנהר קרארי.
אשמח שתחזרי אלי.
תודה רבה
יעל
הי יעל
האמת שאני לא יודעת מה המצב כרגע באזור מבחינת שיטפונות ואם בכלל הטרקים מתבצעים כרגע…
עברו חמש שנים מאז שעשינו את הטרק ההוא אז אין לי כל כך מידע עדכני לצערי הרב
הייתי בודקת בקבוצות פייסבוק של הודו או שואלת את תום לנדאו
לדעתך יש צורך במקלות הליכה בטרק הזה ובטריונד?
אני הלכתי שם בלי מקלות, זה תלוי איך אתה הולך בדרך כלל וכמה משקל תסחבו. היו בהחלט כאלו שצעדו עם מקלות שם