בורמה, הלא היא מיאנמר, הייתה היעד שהתניע את הרצון שלי לטייל במזרח, אחרי שראיתי תמונות של פגודות ומקדשים שגרמו לי להחסיר פעימה ועשו לי חשק להגיע ולחקור את היעד הלא מתויר הזה. בספטמבר 2019 יצאתי לחמישה שבועות של טיול שנפתחו במיאנמר (והמשיכו אל ויאטנם), ואכן היא גרמה לי להתאהב בה במהירות. אז מה סוד הקסם של בורמה? אולי זו העובדה שהמדינה הזאת מלאת פגודות בצורה לא נתפשת, אולי האנשים הסימפטיים שפגשתי בדרך (אגב – כולם לובשים פה חצאית, כולל הגברים) ואולי השילוב של הקדושה עם הטבע הירוק העשיר. קשה לשים על זה את האצבע, אבל בהחלט אוכל להגיד שהטיול במיאנמר היה נעים, קל למשתמש וזול בצורה מפתיעה.
אז איך לתכנן מסלול בבורמה ומה רואים כאן בשבועיים? בדיוק בשביל זה המדריך הזה.
במדריך של על בורמה אפרט על הדברים הבאים:
הסבר כללי על מיאנמר, בורמה
מיאנמר היא מדינה דמוקרטית גדולה עם 55 מיליון תושבים ורמת צפיפות נמוכה, מה שהופך אותה ליעד פסטורלי לעומת שכנותיה העמוסות אדם תאילנד, סין, הודו ובנגלדש (לאוס היחידה משכנותיה שלא צפופה). עד לשנת 1989 היא נקראה בורמה, על שם הקבוצה הבורמית שהמהווה 70% מתושביה וזה עדיין השם הרווח שלה בקהילה העולמית. במהפך הצבאי שעברה הוחלף השם למיאנמר ועימו התושבים מתיישרים ורובם קוראים למדינה בשם הזה. היא בנויה משבע מדינות ושבעה אזורים מנהלתיים וחלק מאזוריה סגורים לכניסת תיירים.
הבורמזים מאוד דתיים, מה שאומר שלא מקובל ללכת כאן חשוף מדי ברחוב ולא מקובל להתנשק בפומבי. בכניסה לאתרים הקדושים תתבקשו תמיד להוריד נעליים ולהגיע בלבוש צנוע שכולל מכנס מעבר לברך ואיסור על גופיות לשני המינים.
על אף העוני בה תמצאו כאן תשתיות טובות של כבישים, אינטרנט וקליטה בכל מקום ואנשים מסבירי פנים ונחמדים בצורה מפתיעה (כבר אמרתי שהגברים פה לובשים חצאית?). בהשוואה לטיולים שלי בהודו או דרום אמריקה, תחושת הביטחון האישי שלי הייתה גבוהה במיוחד מה שהוסיף לנינוחות הכללית ולהנאה מהטיול. הבורמזים מאוד ישרים, לא נועצים מבטים בנשים בכלל ומנומסים מאוד לתיירים ובכלל.
מיאנמר עלתה לאחרונה לכותרות בשל רדיפה צבאית של שבט הרוהינגה המוסלמים בידי הצבא, אבל נכון לסוף 2019 הסכסוך הסתיים ובלאו הכי מחוז ראקין סגור לתיירים, כך שלא הרגשנו את זה בכלל בטיול ואין שום סיבה לחשוש מהגעה אליה.
איך מגיעים לבורמה?
המעברים היבשתיים במיאנמר יחסית מעטים והכניסה הקלה ביותר אליה היא דרך צפון תאילנד אבל כרוכה בהרבה שעות נסיעה אל הגבול וממנו. מחירי הטיסות מבנגקוק זולים מאוד אם מזמינים מוקדם, ולכן אני ממליצה לתפוס טיסה אל יאנגון או מנדליי ומשם להתחיל את הטיול. ישראלים נדרשים להוציא ויזה למיאנמר מראש (פירוט למטה).
מסלול טיול בבורמה: איך לתכנן טיול במיאנמר
ההמלצה היא להקדיש למיאנמר בין 10 ימים לשלושה שבועות, שכן למרות גודלה הרבה מהאזורים כאן טרם נפתחו לתיירות ואת המוקדים שלה אפשר להספיק בתקופה קצרה יחסית.
טיול במיאנמר הוא יחסית פשוט לתפעול, שכן בכל אתר אליו תגיעו תוכלו למצוא מגוון סיורי יום במחירים מצחיקים דרך סוכנויות טיולים הפזורים בכל פינה או במלונות/הוסטלים ותמיד ישנם הרבה מאוד נהגים או מדריכים שישמחו לקחת אתכם. אני הזמנתי את כל הנסיעות הבינעירוניות דרך אתר bookaway שהיה אמין ונוח מאוד ובתוך הערים הזמנתי מוניות באפליקציית grab או שפשוט עצרתי על הדרך. הוסטלים ומלונות הזמנתי שלושה שבועות מראש, אבל אפשר להסתדר גם בלי.
אני טיילתי בבורמה 12 יום לפי הסדר הבא:
יאנגון: יום וחצי. יש מכאן סליפרים (אוטובוס לילה) וטיסות פנים לכל היעדים במדינה, שווה להקדיש גג יומיים.
קלאו: נקודת היציאה אל טרק של שלושה ימים לאגם אינלה, אני ביליתי גם בה יום שלם לפני הטרק ויצאתי עם נהג ליום טיול במפלים והמקדשים בסביבתה, חלק מוותרים וחבל. הגעתי באוטובוס לילה של 9 שעות מיאנגון.
הטרק לאגם אינלה: שלושה ימים של טרק כפרים מקלאו לאינלה לייק. אפשר לעשות גם יומיים עם הקפצה בסוף.
אגם אינלה: קחו לפה יום יומיים לטיול ושיט בין האתרים של האגם. מפה יש אוטובוסים וטיסות פנים (השדה במרחק של שעה וחצי) לכל היעדים במדינה. תדרשו לשלם 9 דולר עבור ויזה לשהייה של עד חמישה ימים.
באגאן: האתר הכי מתויר במדינה, סוג של סיאם ריפ הבורמזי ותדרשו לשלם ויזה לשהייה של חמישה ימים. 3-5 ימים כאן יספיקו (אני הקדשתי שלושה מלאים). הגעתי בסליפר של 10 שעות מאגם אינלה, יש שדה תעופה צמוד.
מנדליי: העיר השניה בגודלה בבורמה, חמש שעות נסיעה מבאגאן או טיסה קצרה. נקודה טובה לטיולים במפלים בסביבה או להגעה אל סיפו ופיו או לין. אחרי יומיים וחצי פה המשכנו בטיסה להאנוי.
תוכלו לקרווא על עוד אתרים גם באתר של תום לנדאו, מדריך טיולים לבורמה.
מתי לטייל במיאנמר - העונה של בורמה
העונה הטובה ביותר לטיול בבורמה היא בין נובמבר לפברואר, אז החום נסבל מאוד ואין כמעט גשמים. ועדיין – בגלל החגים יוצא שמרבית התיירים הישראלים מגיעים לשם בספטמבר אוקטובר שאמנם יותר חם ויש קצת גשמים, אבל ממש לא נורא. בין מרץ ליוני לא כדאי להגיע כי החום כבד מדי.
אני טיילתי בסוף ספטמבר לתוך תחילת אוקטובר 2019 וזכיתי לימי שמש חמים (בבאגאן אפילו חמים מדי…) וליום וחצי של גשם לפרקים בסביבת קלאו שמעבר לקצת בוץ בטרק לא הפריע.
האתרים של מיאנמר - איפה הכי כדאי לבקר בבורמה
מישור המקדשים של באגאן - Bagan
מניחה שאם חיפשתם בגוגל את בורמה, התמונה הראשונה שקפצה היא כדורים פורחים מעל מקדשים ויער. זה אכן האתר שנחשב למפורסם והמתויר ביותר במדינה והוא מכיל לפחות 3000 מקדשים, פגודות ושרידי מקדשים, כולם מפוזרים בין עצים ירוקים במישור רחב ידיים עד האופק. על באגאן כתבתי מדריך נפרד בבלוג, עם פירוט רב על מה אפשר לראות כאן.
האטרקציה הראשית פה היא כמובן סיור מקדשים, והכי מומלץ לשכור טוסטוס חשמלי ולצאת לחקור אותם. אלו החשובים ביותר (הלינק הוא למיקומם במפה):
Ananda temple, Dhammayangyi Temple, Bupaya Pagoda, Gawdawpalin temple
זריחה בבאגאן: השקיעו בוקר אחד וצאו אל נקודת תצפית כלשהי בבגאגאן העתיקה, כי לקראת חמש וחצי שש השמש עולה מעל המקדשים וצובעת את השמיים בצבעים מרהיבים. אם התמזל מזלכם והגעתם לקראת הפסטיבל בנובמבר, סיכוי מצוין שתראו כדורים פורחים מעל המקדשים. טיסה בכדור פורח עולה בסביבות 300 דולר וצריך לשריין אותה כמה שבועות מראש. לי לצערי לא יצא לעשות את זה, חברה מהטיול סיפרה על חוויה עוצמתית במיוחד.
התצפית מהר פופה: במרחק של שעה עד שעה וחצי נסיעה ברכב מבאגאן מתנשא לו הר פופה (Popa), הר גבוה שמזדקר מתוך המישור היחסי, ובקצה שלו בנוי מקדש עם תצפית מדהימה.
אינלה לייק Inla Lake
אל אגם אינלה (שכולם קוראים לו פשוט אינלה לייק, בכל השפות) הגעתי אחרי שלושה ימי טרק כפרים שיצא מקלאו. העברתי כאן יממה מהנה של שיט וטיול באגם המרהיב הזה, שמשרה אווירת פסטורליות מיוחדת בגלל הנוף סביבו והשתקפות העננים במים. חלק ניכר מהתושבים של אינלה לייק עדיין גרים בבתים על קלונסאות ממש מעל האגם, ומתפרנסים מדיג בשיטה משונה של חתירה עם הרגל תוך שמירה על שיווי משקל (חלקם כבר התקדמו לשיטות דיג מערביות, חלקם נשארים בשיטה המסורתית בשביל להרוויח מצילומי התיירים). חלק אחר מתפרנס מחקלאות של גידולים בערוגות צפות או פשוט מתיירות.
ה"עיר" הראשית כאן היא Nyaungshew, בה נמצאים המלונות והמסעדות ומפה סגרנו יום שיט לאתרים מסביב לאגם. שימו לב כי ישנם מלונות פסטורלים הפזורים בתוך האגם, אבל אם תבחרו לישון בהם לא תוכלו לצאת לשום מקום בערב בלי סירה (שלא תמיד יש). אני ישנתי בריזורט מדהים במיוחד בשם Viewpoint ecolodge אליו הוזמנתי מטעם הבלוג.
הכפר אינדיאן ובאגאן הקטנה
הכפר אינדיאן (Indien) אמנם הכי מרוחק ונדרשת אליו הפלגה של שעה וחצי, חלק ממנה בערוץ המתפצל מתוך האגם – אבל זו בעיני הנקודה השווה ביותר לביקור מכל יום הסיור. שימו לב שמלבד השוק המקומי אותו תראו ישר עם הירידה מהסירה, יש כאן אתר פגודות מרהיב שצריך טיפה לחפש. השם הוא Shwe Inn Dein Pagoda, פגודות בארבעה הצבעים בכמות מרשימה. אגב, בעקבות התמונה של בת דודה שלי מהאתר הזה, החלטתי שממש בא לי לבקר במיאנמר.
אתרים נוספים סביב אינלה לייק
במסגרת הסיור בסירה עצרנו גם במפעל להכנת תכשיטי כסף בו ראינו את תהליך ההכנה והובלנו לרכוש תכשיטים (האמת שהם היו מהממים). המשכנו אל אתר בו הסבירו לנו איך מכינים סירות עץ ואל אתר בו נשים אורגות שטיחים העשויים סיבים מקני סוף הגדלים באגם וגם פה ניסו למכור לנו שטיחים ומזכרות.
בבית הצף של שבט ארוכות הצוואר ממש לא רציתי לבקר כי זה הרגיש לי כמו גן חיות אנושי. אז ביקשתי מפורשות שלא "אין שום בעיה" אמר המשיט, "מה שתרצי!" ואז לקח אותנו לשם במילא. כאן נמצאות שתי נשים מבוגרות עם צוואר ארוך מטבעות ברזל, שבמקור נועד להגן עליהן מתקיפות טיגרסים ובהמשך הפך לסמל יופי מעוות של השבט. אגב – שבט ארוכות הצוואר בתאילנד מקורו בפליטות שברחו מבורמה.
בעבר גם היו מבקרים במנזר החתולים הקופצים, כי עד לפני כמה שנים חי שם נזיר שנהג לאמן את החתולים בקפיצות מעל חישוקים. לצערנו הנזיר מת ללא מחליף ומאז המקום יחסית ננטש מבחינה תיירותית, אז לא יצא לי להגיע לשם.
הטרק בין קלאו לאינלה לייק
טרק הכפרים הזה הוא אחת החוויות היותר טובות שלי בבורמה, שכן מלבד הנופים המקסימים כאן קיבלתי הצצה אמיתית לחיים של הכפריים הבורמזים והאותנטיות פה עדיין נשמרה ולא נהרסה מתיירות יתר, דבר שייתכן ויקרה בשנים הקרובות. הטרק בנוי משלושה ימי הליכה ו-54 קילומטרים סה"כ, והוא קל יחסית שכן אין בו עליות רציניות בכלל. הלינה מתקיימת בסגנון home stay בבתים של כפריים מקומיים והתנאים בסיסיים: ישנים על מזרונים על הרצפה, מתקלחים במקלחת דלי בחוץ והשירותים בול פגיעה. מבטיחה שהחוויה במפגש עם המקומיים והצצה אל סגנון החיים שלהם תהיה שווה את זה, וחוץ מזה שהאוכל שקיבלנו פה היה משמעותית הכי טעים בטיול בבורמה.
הלוגיסטיקה הקשורה בטרק פשוטה יחסית: צריך נעלי הליכה טובות ותיק קטן עם בגדים להחלפה, מעיל גשם ומגבת. בגלל הגשם שהיה לנו ביום הראשון לקחתי גם מקלות הליכה (מקסימום ייתנו לכם במבוק לצעוד איתו). אני דיברתי עם שתי סוכנויות בקלאו שמוציאות את הטרק באותו המחיר: jungle trek או הדוד סם. אפשר להגיע יום קודם ולסגור או לכתוב להן בוואסטאפ. מטיילים נמרצים במיוחד יכולים להגיע לקלאו בסליפר לפנות בוקר וישר לצאת לטרק בתשע, אבל חבל להפסיד את קלאו והאתרים שלה. הטרק מסתיים ממש במים של אינלה לייק, עם הפלגה של שעה אל העיר Nyaungshew.
בשלושת ימי הטרק תראו הרבה מאוד שדות אורז, תירס ופלפלים, תפגשו בבופאלו שוחים בבוץ ובילדים בורמזים רצים אל בית הספר. תוכלו לראות איך מבשלים עם מדורה בתוך הבית וכמה שהחושך פה דרמטי רגע אחרי ששוקעת השמש. אני אפילו ראיתי 40 איש מהכפר יושבים במקדש ורואים ביחד טלוויזיה, למרות הדיסוננס שכל אחד מהם גם מחזיק סמארטפון בכיס עם קליטה מעולה.
מספר הוואסטאפ של הדוד סם: 959458040368 הטיול עלה 90 שקלים לאדם עבור שני לילות ושבע ארוחות, ההפלגה לעיר באינלה והדרכה.
יאנגון Yangon
יאנגון אמנם כבר לא הבירה של המדינה (כיום זו ניפידאו), אבל היא עודנה העיר הגדולה ביותר במיאנמר וכפועל יוצא מכך – מאוד מאוד פקוקה: לחצות אותה משדה התעופה אל מרכז העיר יכול לקחת בשעות היום יותר משעה וחצי שעתיים. היא די משמימה להוציא את אתר החובה המדהים ביותר שלה הוא שוודגון פגודה. מלבדה ראינו ביאנגון גם את סולה פגודה, את הבודהה השוכבת העצומה ואפילו הספקנו ביקור קצר בגן החיות (אפשר בהחלט לוותר). בתוך העיר נוח קל להתנייד במוניות שהזמנו באלפיקציית גראב. ביאנגון התארחתי מהבלוג במלון בשם Akore Myanmar Life Hotel Yangon שהיה קרוב מאוד לשדה התעופה ועליו כתבתי בפירוט במדריך כאן.
שוודגון פגודה Shwedagon Pagoda
הפגודה הגדולה ביותר במינאמר ובמזרח וללא ספק מבנה הדת היפה ביותר שראיתי באסיה ובכלל. הפגודה הוקמה במאה השישית לספירה, אם כי אמונה מקומית גורסת כי במקום היו מבני תפילה כבר לפני 2600 שנה מה שהופך אותה לפגודה העתיקה ביותר בעולם. המבנה הנוכחי שלה הושלם במאה ה-19, כאשר במרכז ישנה סטופה מצופה זהב טהור בגובה של 99 מטר ומסביב לה פזורים 64 מבני דת נוספים המצופים בזהב, כסף, נחושת או פח. ביקור בשוודגון לוקח לפחות שעתיים ואני ממש ממליצה לקחת גם הדרכה כדי ללמוד עליה עוד ובאמת להגיע לכל הפינות כאן שכוללות פעמונים ענקיים, פסלי בודהה, עמדות תפילה ועוד. אחת ההמלצות היא להגיע לקראת השקיעה כדי לראות אותה גם בחושך, שמעתי שזה מדהים.
מנדליי
מנדליי אמנם נשמעת כמו שם של משפחה יהודית ממינסק של שנות העשרים, אבל זו למעשה העיר השנייה בגודלה במיאנמר ומקום די מערבי ושוקק. אין הרבה מדי מה לעשות כאן – האטרקציה הכי מוכרת בה היא גשר העץ הארוך וכן כמה פגודות מפוארות. יצאנו מפה לסיור יום למפלים שההוסטל עזר במציאת הנהג ומתן ההמלצות. במקור התוכנית הייתה להגיע למפלי אניסיקאן, אולם שנות יובש באזור גרמו להם להיות דלילים וקיבלנו המלצה לנסוע למפלים אחרים במרחק של שעה וחצי נסיעה. המפלים אמנם לא היו מרשימים, אבל הצבע של המים היה מדהים!!! ואת מרבית היום העברנו פשוט במנוחה מול הלגונה וטבילה כל פעם שנהיה קצת חם מדי.
גשר העץ של מנדליי ופגודת Kuthodaw Pagoda
גשר העץ של מנדליי (U bein Bridge) הוא לא המבנה ההנדסי היציב ביותר עליו דרכתי, אבל ייתכן שזה קשור לעובדה שהוא בן יותר מ-150 שנים באורך של 1.2 קילומטר ללא יותר מדי תחזוק. ההמלצה היא כמובן לראות אותו בשקיעה וללכת לאורכו, תוך צפייה אל הדייגים באגם למטה. פשוט תפסו לכאן טוקטוק, יש אפילו שוק לא רע לידו עם המון פירות אקזוטיים.
האתר השני ששווה ביקור במנדלי הוא Kuthodaw Pagoda, פגודה לבנה מרהיבה אליה ניתן להכנס בכל שעות היום בעלות של מחיר סמלי.
טיול יום מסביב לקלאו
קלאו הייתה המקום הכי קריר ושליו בבורמה, ובעיני ממש חבל לפספס אותה ורק לעבור בה כנקודת מעבר אל הטרק. אפשר להעביר בה יום נינוח של ישיבה בבית הקפה Sprouting Seeds אותו הקים אירופאי שבחר לגור פה, לטייל אל השוק שלה, לבקר במקדשים והפגודות פה או לצאת לחצי יום טיול באתרים מסביב לה. סגרנו נהג (140 שקל לכל היום, המחיר יירד לאדם ככל שתהיו יותר אנשים) דרך סוכנות Yola trekking ברחוב הראשי והוא הסיע אותנו לכמה אתרים בסביבה בהם מקדשים ופסלי בודהה על גבעות, מערה מיוחדת במינה ואפילו לגונה בצבע כחול בצורה שעדיין לא ראיתי.
שמות האתרים בהם ביקרנו:
Mount Main Ma Ye Thakinma: פסלי בודהה מוזהבים על גבעה בולטת למרחוק.
Taw Kyal Water Fall: מפלים נאים, במרחק קצר מהן נמצאת הלגונה הכחולה המיוחדת
Golden cave pagoda: מערה מלאה בכמות לא הגיונית של פסלי בודהה מוזהבים בשלל גדלים.
אפשר להתכתב עם הסוכנות בפייסבוק: Yola trekking
מפת האתרים של בורמה
ויזה למיאנמר: איך להוציא ויזה לבורמה?
בעלי דרכון ישראלי חייבים להוציא ויזה למיאנמר, הניתנת ל-28 ימים ובתוקף לשלושה חודשים מרגע ההוצאה. אני עשיתי את הויזה דרך אתר visa2, איתו גם עבדתי בעבר בהודו ועכשיו גם בויאטנם. ההליך פשוט מאוד: נכנסתי לאתר, מילאתי את הפרטים על הדרכון שלי ותאריכי הנסיעה וקיבלתי אחרי כמה ימים אישור במייל אותו הדפסתי והצגתי בשדה התעופה.
המחיר עומד על 290 שקלים ואין צורך בתשלום נוסף בהגעה למדינה. כל הפרטים וטופס ההרשמה באתר של visa2.
אז למה בורמה?
מקווה שעשיתי לכם חשק ליעד המופלא הזה, אתם מוזמנים להגיב לי למטה אם אהבתם וכמובן לפנות אלי אם יש לכם שאלות נוספות על הטיול.
מדריכי יעדים נוספים
פסח במונטנגרו – טיול בלקני באפריל
מונטנגרו היא מסוג היעדים האלה שיש בהם הכל: הרים ירוקים עם פסגות מושלגות, מפרצים מדהימים, נהרות בצבע טורקיז ומים צלולים בצורה מרהיבה, חופים נהדרים, ערים עתיקות שמזכירות את משחקי הכס
ההרים הלבנים של ניו המפשייר – המלצות לטיול שלכת
פארק ההרים הלבנים הוא המקום המתוייר ביותר בניו המפשייר והסיבה המרכזית של תיירים להגיע לכאן: זו שמורה ענקית ויפה שיש מה לעשות בה כל השנה. היא מלאת מסלולי הליכה בקיץ
שלכת במדינת ניו יורק, מפלי הניאגרה ופינגר לייקס
החלק הראשון של טיול השלכת שלנו בצפון מזרח ארצות הברית היה במדינת ניו יורק המרשימה, שהוכיחה לנו שיש בה הרבה מעבר לאי הקטן והשוקק של מנהטן. המטרה הראשית שלנו הייתה
אוקטובר באדום וכתום: איך לתכנן טיול שלכת בצפון מזרח ארה"ב עם תינוק
באוקטובר 2024 לקחנו הפוגה משגרת המלחמה בישראל וטסנו לבקר בארץ שיש בה דבר כזה סתיו אמיתי, כלומר כזה עם צבעי שלכת בעלים על העצים כמו שלימדו אותנו בגן, התקררות במזג
קודם כל אני נפעמת מהמהירות שבה כתבת את הפוסט אחרי שחזרת לא מזמן…
מיאנמר שלך מעוררת פליאה ובהחלט עושה חשק לארוז תרמיל ולנסוע. הצילומים מקסימים. שומרת לי ומקווה לממש את ההמלצות בקרוב…
תודה רבה גלית, היא בהחלט מדינה מעוררת פליאה. מקווה שתגיעי אליה בקרוב 🙂
פוסט נפלא שלא רק עושה סדר ונותן מידע מועיל אלא מעורר חשק גדול. זהו יעד כלבבי! שומרת ונוצרת❣️
תודה רבה מלי 🙂
כרמל, תודה על הפוסט המפורט, הרגשתי ממש כמו בערוץ הדיסקברי…תענוג. מחכה לרגע שאגיע למזרח..ולבורמה – מינאמר 🧡🙏
טוב, זה המדריך הכי מעולה שקראתי. עשית חשק ממש!
וואו כרמל, איך נהניתי לקרוא עשית לי געגוע למיאנמר, ממש חזרתי לכל המקומות האלה בזכותך. הייתי שם לפני 20 (!) שנה, כשיאנגון היתה הבירה ולפני האינטרנט והסלולארי. ועדיין, מרגישה שהרבה דברים נשארו דומים. ככ אהבתי את השקט שם והאנשים המקסימים. בהחלט מדינה מיוחדת וקסומה.
שמחה לשמוע נירי, האנשים נותרו מקסימים ממש בצורה באמת קסומה 🙂
פוסט משובח, שבהחלט מעורר חשק. שפע מידע מאורגן ומסודר. והצילומים משובבי עין. תודה
תודה רבה ניני 🙂
כרמל. גדולה מהחיים
כל הכבוד לך, בלוג עשיר במידע חיוני ועניני עם תמונות באיכות שמדברות ומתארות את הנקודות בבלוג באור נעים ורך שנותן למוח לטוס, לשוט וגם ללכת לאתרים אותם את מתארת בחוכמה ועניין רב.
נהנתי לקרוא, לא יודע אם אוכל להגיע שוב למזרח, מה שבטוח הוא שבעקבות הבלוג לא אוכל להתעלם מהמראות והאתרים הקסומים, תודה רבה מאוד.
נעם…
איזה יופי של פוסט שגם עשה לי סדר והעניק מידע על מדינה שפחות עולה על סדר היום החדשותי והתיירותי וגם עשה לי חשק כשקראתי את התיאורים של המקומות והתמונות המרכיבות שצרפת.
תודה רבה אורית 🙂 כיף לשמוע
בורמה, מיאנמר, נראית יפייפיה. חשבתי עליה לא פעם כי היא באמת נראית מרתקת, ואת הוכחת את זה. ידיד שלי ביקר בה בשילוב עם ויטנאם, שילוב שנראה לי מעולה, ואני מקווה שיצא לי בעתיד לטייל בשתיהן.
זה אכן שילוב טוב שתיהן בטיול אחד, מניסיון 🙂 תודה ציפי
נהנתי לקרוא כל מילה
מבין שלא היית בחלק הדרומי מול ים אנדמן.
האם ביקרת שם בעבר? למישהו יש המלצות מהאזור הזה?
הי יעקבתודה, שמחתי שאהבת
לגבי החלק הדרומי – ממליצה לך להכנס לקבוצה של מיאנמר למטיילים, יש שם אנשים שהיו באזור נגפלי ויוכלו לתת המלצות
האווירה שאת מתארת בהחלט עושה חשק. אני לא יודעת אם אגיע (למרות שלעולם אין לדעת), אבל אם תהיה פתאום הזדמנות – הפוסט הזה מבהיר כל מה צריך לדעת.
פוסט מושקע ומעניין, תודה! והתמונות נהדרות 🙂
כתבה נהדרת. אני מתכננת טיול בסוף שנה הבאה ויש לי מספר שאלות.
אנחנו זוג לא צעיר ולכן לא נוכל לעשות טרקים ארוכים ובוודאי שלא למספר ימים. האם אפשר לטייל באזורים שבהם עשית טרקים גם באמצעות רכב ?למשל בין הכפרים?
הבנתי שצריך ויזה למדינה. אבל את ציינת לגבי מספר מקומות עלות של ויזה למספר ימים באזור. האם זו ויזה מקומית כתוספת לויזה הכללית?
האם בכל מקום שציינת יש שדה תעופה במקום, הוא גם פעיל? לידיעתך, טיסות הפנים הן שכיחות ובטוחות? את יודעת מה העלויות והאם צריך להזמין מראש?
בהנחה שאנחנו לא עושים טרקים של מספר ימים, מה פרק הזמן המתאים?
המון תודה רבה
הי פלורה, רוב האזורים במיאנמר אפשריים גם לטיול באמצעות רכב בסיורי יום, בכל מקום תוכלו למצוא נהג שייקח אתכם ויראה לכם את האתרים היפים. ספיציפית לגבי הטרק שעשיתי בין קלאו לאינלה לייק: יש בו חלקים לא סלולים, אבל עדיין מספיק אזורים יפים מאוד שרכב מגיע אליהם.
הויזה לאזור אינלה ובאגאן היא מקומית וקונים אותה במקום במזומן, עם הכניסה לאזור. זה בנוסף לויזה הרשמית למדינה.
כל שדות התעופה שציינתי פעילים, וצריך להזמין מראש. אני לא לקחתי טיסות פנים כי מצאתי את נסיעות הלילה בבורמה נוחות ויעילות, אבל פגשתי חברים שטסו מיאנגון לבאגאן והיו מרוצים מאוד.
פרק הזמן המתאים תלוי בקצב הטיול שלכם ובכמות האתרים שאתם רוצים לראות – אם זה רק האתרים שאני פירטתי עליהם, אז עשרה ימים ללא הטרק יספיקו. אבל אפשר להקדיש יותר זמן גם לאזור החופים בנגאפלי או לנסוע לשבט מקועקעות הפנים, או אל סיפו. יש הרבה מה לראות וזה תלוי בכם.
אני ממליצה להתייעץ עוד בקבוצת "מיאנמר למטיילים" בפייסבוק 🙂
תהנו המון
היי כרמל, אהבתי. אחד הבלוגים היותר ברורים וממחישים. אחלה תמונות.
שאלה קשה 🙂 אני אגיע (בעוד שבועיים) לטעימה של 4 ימים בהמשך ישיר לתאילנד ואנגקור.
התכנון כרגע רנגון ואינלא. לא סגרתי כלום בתוך בורמה. מעוניין בעיקר בתרבות אווירה אנשים.
אשמח לטיפים רעיונות. איך בכז להגיע לכפרים בלי הטרק. אם כי הייתי שמח לטרק לו היה זמן.
מה את היית עושה לו היה לך רק 4 ימים?
הי שלמה
תודה על המחמאות 🙂
ארבעה ימים זה אכן ממש ממש טעימה קצרצרה מבורמה. צריך לתת לה יותר זמן בשביל להתרגל לקסם שלה
לשאלתך –
יש טרק מקוצר של יומיים באזור אינלה וגם אפשר להסתובב סביב קלאו עם רכב, היו הרבה כפרים גם שם. בכל מקרה סביב אגם אינלה יש הרבה כפרים ומקדשים
לדעתי בארבעה ימים עדיף דווקא להתמקד ביאנגון ובאזור באגאן ומנדליי, גם שם יש כפרים (כמו למשל הר פופה) והרבה מאוד מקדשים פגודות ונזירים אותנטיים. באזורים האלו גם יש שדות תעופה עם הרבה טיסות
תהנה
כרמל