הטרק המפורסם ביותר באוסטריה הוא טרק הבקתות של עמק שטובאי, טרק אלפיני מהמם שעשיתי את חלקו הגדול בספטמבר 2021, בארגון ספונטני ומפתיע של הרגע האחרון. עד לקורונה, זה היה אחד הטרקים המבוקשים באירופה וכזה שדורש רישום של חודשיים שלושה מראש ללינה בבקתות ואפילו חצי שנה בשביל החדרים הטובים. איכשהו, צירוף מקרים והרבה שינויים של ימי הגל הרביעי המוטרפים גרם לכך שהצטרפתי לקבוצה של New age trekking בהובלת עידן אתיה שבועיים לפני ההמראה ואחריו המשכתי לטייל באוסטריה ובצ'כיה. שמחה לספר לכם שזה היה טרק מרהיב ביופיו שמשלב גיוון נהדר של נופים (שלג, אגמים, מרחבים ירוקים, פסגות, מעברי הרים ועוד ועוד) והוא בתנאי לינה נוחים ומפנקים בהחלט. אז מה צריך לדעת כדי לנסוע אליו בשנה הבאה? הנה כל הפרטים שאתם צריכים לדעת:
Stubai high trail: טרק שטובאי
בגרסתו המלאה, טרק שטובאי אורך 8 ימים בהם עוברים בין 7 בקתות שונות ו-8 פסגות מטריפות סביב עמק שטובאי במחוז טירול האוסטרי, כחצי שעה נסיעה מהעיר אינסבורק. כל הבקתות נמצאות במרחק של שעתיים שלוש הליכה לפחות מהכביש הכי קרוב, לכן אפשר לעשות גם רק כמה מקטעים מהטרק ולא את כולו. אפשר גם לבחור להשאר בבקתה יותר מלילה אחד ולטייל בסביבתה כי יש פה עשרות מסלולים ופעילויות מחוץ לשביל הקלאסי. מה שכן, הריחוק של הבקתות מישובים וכבישים גורם לכך שמרבית החלקים שלו לא מתאימים כטרק חד יומי ועדיף לחפש טיולי יום אחרים ונגישים יותר.
הטרק אינו מחייב הדרכה שכן השבילים מסומנים היטב כולל שילוט מפורט ויש עליו המון מידע ברשת, אבל חובה להרשם מראש לבקתות דרך המיילים המפורטים באתר הרשמי של הטרק. בטיול שלנו היה גם מדריך אוסטרי מקומי בשם ריימונד הוטר, שלקח אותנו לדרכים פחות מוכרות וגם עשה איתנו "ויה פארטה" עליה ארחיב בהמשך. חלק מהמקטעים ארוכים ולוקחים לפחות 6-7 שעות הליכה בין הבקתות וחלק מהמקטעים לוקחים 4 שעות, כך שאפשר לצמצם את ימי הטיול ועדיין להספיק את כל המסלול.
דבר נחמד: מדי ערב תפגשו את האנשים מהבקתה הקודמת, שכן כולם הולכים באותו הסדר. זה די מהר יוצר חברויות חדשות ותחושה חמימה של היכרות, כך שגם אם בחרתם לצאת לטרק לבד אני בטוחה שתכירו די בקלות אנשים לבלות איתם.
למי מתאים הטרק ומה צריך להביא?
הטרק הוא טיול נודד, משמע חייבים להביא תרמיל 35 ליטר לפחות עם כל הציוד שלכם: בגדים חמים ובגדי הליכה, מגבת וכלי רחצה, כפכפים לשעות הערב והמקלחת, נעלי הרים ורצוי גם מקלות הליכה. בעבר הבקתות הציעו מצעים נקיים ושמיכות למטיילים, אך בשל הקורונה חלה חובה על המטיילים להביא לעצמם שק שינה, מה שהוסיף משקל לתיק.
הטרק מתאים למטיבי לכת בלבד שמאומנים בהליכה של לפחות שש שעות ביום. אם טרם יצאתם לטיול מהסוג הזה, ממליצה שתתאמנו בארץ על טרק נודד עם לילה אחד, כדי לדעת בדיוק איזה ציוד נוח לכם ומה המשקל של כל דבר בתרמיל.
אני מציעה שאם אתם מנווטים לבד תורידו את האפליקציה "Locus Map Pro" שעולה 26 שקלים ובה אפשר להוריד מפות שבילים מעולות וכן לטעון אליה את המפות מהאתר הרשמי של הטרק בשטובאי.
קצת על הבקתות בעמק שטובאי
עמק שטובאי היה הטרק השלישי שעשיתי במתכונת של הליכה בין בקתות, ואם אני משווה אותו לטרק סובב אוורסט בנפאל או לטרק להעפלה לאולימפוס היווני שעשיתי לפני שנתיים – הרמה פה של הבקתות גבוהה בצורה מטורפת ביחס למה שפגשתי בעבר. כל בקתה מתהדרת בשם משלה ובמסורת של משפחה שמתפעלת אותה כבר שנים, על אף שזה שייך לממשלת אוסטריה ולא בבעלות פרטית.
הבקתות נקיות בצורה מוחלטת כמו שרק האוסטרים מסוגלים לעשות (למצוא בהן פחי אשפה היה אחד מאתגרי הטיול). יש חובה לחלוץ נעלי הרים בכניסה לכולן ולאחסן אותן רק בחדר הנעליים, כך שרוב הזמן מסתובבים כאן בסנדלים/כפכפים. היו מקלחות חמות בכל בקתה, לרוב בתשלום של כמה יורואים – זה עדיין היה עדיף על מקלחות דלי נפאליות או התרעננות בכיור היווני במים קפואים. כמו כן, בכל בקתה יש מסעדה שמגישה אחר הצהריים שטרודלים, קינוחים ובירות ואז בערב ארוחה חמה מצוינת ועשירה. ארוחות הבוקר היו סבירות ומהן גם הכנו כריכים שאר היום, בתשלום סמלי נוסף.
לי יצא לישון רק בלינה משותפת (כי באנו כקבוצה), אבל אם תרשמו מספיק זמן מראש יש פה גם חדרים לשניים במיטת קומתיים, כמעט ולא נתקלתי במיטות זוגיות. המקלחות והשירותים תמיד היו מחוץ לחדרים ולעיתים בקומה אחרת. לא תמיד יש שקעי חשמל בחדר, אבל תמיד מצאתי איפה לטעון את הפלאפון בחדר אוכל.
שימו לב שישנן בקתות בלי קליטה סלולרית בכלל, למרות שאפשר תמיד לעלות קצת להר הקרוב ולזכות ברסיסי סיגנל אם אתם ממש חייבים לשלוח הודעה.
המסלול של טרק שטובאי, גרסת New Age Trekking
הטרק שעשיתי עם עידן וריימונד היה של 6 וחצי ימי הליכה ו-6 לילות סה"כ ויצא לנו לעבור בחמש בקתות מתוך השבע ולישון ב-4 מהן. בשתי בקתות ישנו שני לילות רצופים, מה שאיפשר לנו לעשות שני טיולים ללא הציוד הכבד על הגב ואפילו לכבס את הבגדים. את המסלול בנה עבורנו ריימונד, והיו בו מספר תוספות שלא מופיעות בשביל הראשי.
אפשר ליצור קשר עם ריימונד במייל raimund.huter@gmail.com לגבי הדרכה מקצועית בטיולים (בתשלום).
טרום הטרק: הגעה לכפר פולפמס -Fulpmes
ערב הטרק הגענו לפנסיון בכפר החמוד פולפמס (Fulomes), שנמצא כרבע שעה נסיעה מהעיר הראשית של מחוז טירול – אינסבורק. אפשר להגיע לאינסבורק ברכבת של ארבע שעות מווינה או בנהיגה של שעה וחצי משדה התעופה של מינכן. פלומפס נבחרה כיעד השינה בטרום הטרק פשוט כי היא יותר קרובה לתחילת המסלול וזולה יותר מאינסבורק.
יום ראשון: אל בקתת Franz-Senn והאגם מעליה
אחרי ארוחת בוקר בפולמפס ונסיעת מונית של חצי שעה אל חניון Oberissalm, התחלנו את הטרק ועזבנו את הכבישים לשבוע הקרוב. הטיפוס הראשון שלנו היה אל בקתת פרנז-סן, ממש בעקבות הסימון האדום במשך כשעתיים וחצי. עשינו צ'ק אין בבקתה, עצרנו לשטרודל הראשון שלנו בטרק ויצאנו לעוד חצי יום של טיול אל האגם מעל הבקתה, כשהציוד הכבד נשאר על המיטות. האגם הזה, Rinnensee אמנם לא במסלול של הטרק, אבל מקסים ביופיו.
בבקתה הזו יש אחלה קליטה סלולרית ומקלחות חמות ללא תשלום. כאן התוודעתי לפירוש נוסף למילה "שכב-רב", הפעם בתור חדר בו ישנים ביחד הרבה מאוד אנשים, בדרגשים צמודים זה לזה. אמנם היינו בתאים של שלושה ארבעה אנשים מהקבוצה, אבל יחסית היה צפוף. יש כאן חדרים הרבה יותר טובים, אבל הם נתפסו כבר ברישום מוקדם.
יום שני: אל בקתת Neue Regensburger ומסלול ויה פארטה
לפי הסימון האוסטרי, הדרך הזו הייתה צריכה לקחת לנו 4 שעות. אבל בפועל זו הייתה הפעם הראשונה שהלכנו יום שלם עם התרמילים הכבדים על הגב, כך שזה לקח לנו כמעט 6 שעות "ישראליות". בהמשך הטרק כל הקבוצה התרגלה למשקל ולהליכה הממושכת והגענו לזמנים האוסטריים, אבל ביום הזה אני זוכרת בעיקר עלייה מהגיהנום אל מעבר הרים מרהיב ביופיו. אגב, בדרך למעלה נשנשתי בלי סוף אוכמניות בר מהשיחים שהיו פזורים לצד השביל.
הגענו לבקתה Neue Regensburger בה נעביר שני לילות. אחרי שטרודל וקפה הפוך מול הנוף וקבלת החדרים המהממים (הפעם בלינה של 4 אנשים), לקחנו מים ויצאנו להרפתקה: ויה פארטה, דרכי הברזל. מדובר בסוג טיפוס שמאוד נפוץ באוסטריה וצפון איטליה, במהלכו אתם מחוברים בחבלי אבטחה ורתמה ונדרשים לעלות בין יתדות ודרגיות או מדפים בסלע אל ראש ההר/צוק.
ריימונד המדריך לימד אותנו לטפס עם הציוד של הויה פארטה באמצעות אימון על שני קירות סלע בקרבת הבקתה ואז נזרקנו למים העמוקים, או יותר נכון – לצוק התלול שנדרשנו לטפס עליו. הייתה חווית אקסטרים יוצאת דופן: שילוב של מאמץ גופני בטיפוס, גובה רב ואתגר של ספורט חדש. חזרתי שפוכה ומרוצה.
יום שלישי: אל פסגת Hinter Plattenspitze, בגובה 3088 מטר
כמו האגם מהיום הראשון, גם השפיץ הזה לא חלק מהמסלול של הטרק אבל כן יום טיול מופלא לנופים נהדרים. בגדול פשוט טיפסנו כל הדרך אל הפסגה, כשבחלק האחרון נדרשנו לרתמות והתחברנו בויה פארטה לטיפוס הסופי. במקומות שהשביל היה צר מדי ריימונד ביקש שנאבטח את עצמנו גם ליתר ביטחון. מהפסגה גם ראינו מרחוק את האגם Rinnensee מהיום הראשון, לא להאמין כמה הרבה דרך עשינו מאז! בירידה חזרה הלכנו באותה הדרך כמעט, אבל השוני היה שקפצנו לאיזה שלוגית (שאריות שלג) להתרעננות. אני ממליצה לעשות את הטיפוס הזה עם הדרכה שכן הוא מאוד טכני ותלול ולא כדאי להסתכן סתם.
יום רביעי: אל בקתת Dresdner
מבחינת קילומטראז', היום היה היה הארוך ביותר שעשינו. הוא נפתח בטיפוס מאתגר אל אוכף ומעבר הרים, טיפוס שחלקו האחרון היה תלול למדי ואף בשלג ונמשך אל ירידה בשביל צר וארוך עם נוף נפלא. באמצע הדרך היה אגם קטן שסיפק תמונות נהדרות ובהמשך הציץ אלינו מלמעלה אתר הסקי של דרזדנר. בקתת דרזדנר משמשת בחורף גם כאתר סקי – היא ממוקמת ממש בצמוד לשני רכבלים, האחד אל העמק למטה והשני אל אתר הסקי למעלה. זאת הייתה הבקתה הכי גדולה שהיינו בה ועם האוכל הכי עשיר ומגוון – מיתרונות הרכבל הצמוד.
יום חמישי: אל בקתת Nürnberger ועצירה בבקתת Sulzenau
בעיני זה היה היום הכי יפה של הטיול, אבל זה סתם כי יש לי חולשה לאגמים כחולים עם שלג מציץ. כמו כל יום פתחנו את הבוקר בעליה קשוחה למעבר הרים, בו הצצנו על שרידי קרחון עצום שלא נותר ממנו הרבה מלבד אגם וכמה חתיכות שלג צפות. עדות עצובה וחריפה למשבר האקלים המחריף והקצב הבלתי נתפס של המסת הקרחונים באוסטריה ובכלל.
תוך בערך ארבע שעות הליכה מדרזדנר הגענו לבקתת Sulzenu, שם רק נשנשנו שטורדל וקפה ומילאנו מים. מכאן התחלנו בטיפוס אל אגם Grünausee, אגם יפהפה עם צבע כחול מושלם והרים מושלגים שמציצים מעליו. השמש החזקה גרמה לחצי מהקבוצה להחליף זריז לבגד ים ולקפוץ למים הקרים (בין 6-12 מעלות, תלוי אם שואלים את עידן או את ריימונד) והמרעננים בטירוף! חוויה מדהימה. משם המשכנו בעוד עליה לא קלה ופגשנו עוד שני אגמים קטנים. הטיול הסתיים בירידה לבקתת Nürnberger, אחת הירידות הארוכות שסירבה להסתיים חרף רצוני העז להגיע כבר אל השטורדל המיוחל והשני של היום.
גם בבקתת Nürnberger אין קליטה סלולרית וזו הייתה הבקתה הכי "ספרטנית" מבחינת התנאים. היא עתיקה מאוד, החדרים לא מפנקים והיא יחסית קטנה ביחס לאחרות. מה שכן – היה בה אופי ואווירה ייחודית ומהנה בחדר האוכל.
יום שישי: טיפוס אל פסגת Roter Grat בגבול איטליה
למזלנו, יצא שבכל הטיול רק יום אחד היה מזג אוויר מעונן שאפילו הדרדר לגשם. עד כה נהננו מימים כחולים ונהדרים. האמת שלטייל מעל העננים זה דווקא נחמד, אבל ככל שהתקדם היום הערפל די כיסה את הנוף. את הטיפוס של היום הזה הקדשנו להגיע לפסגה שגובלת בצפון איטליה ולרגעים ספורים אף היינו בצד השני של הגבול (בגלל הערפל אני לא ממש יכולה להעיד על הבדל בנוף). חוץ מזה עברנו דרך אגם יפהפה עם השתקפות מופלאה של שלג וצעדנו לא מעט בתוך קטעים מושלגים, מה שהוסיף אקסטרים וכיף לטיפוס.
בערב הייתה מסיבה בבקתה, חבורה ענקית של תיכוניסטים ותזמורת קטנה שניגנה לכבוד החלפת עמוד הצלב על אחת הפסגות מעל הבקתה. המוזיקה והשירה בגרמנית הייתה תוספת מדליקה מאוד לערב, אם כי אני אישית ריחמתי קצת על נגני הנבל והטובה שסחבו את הכלים עד למעלה.
יום שביעי ואחרון: ירידה בחזרה לעמק שטובאי
בוקר אחרון וזמן קצת עצוב לפרידה מההרים. אחרי אריזה בפעם האחרונה העמסנו את התיקים והתחלנו בירידה קלה ונעימה חזרה אל העמק, במשך שעתיים וחצי. ככל שירדנו בגובה לכיוון העמק העצים חזרו ואיתם גם פרות וסוסים. הקטע האחרון בשביל עובר ביער מחטני מלא בשיחים של פירות יער ובדרך קלה מאוד (כמעט סלולה). המונית חזרה חיכתה לנו ב-Parkplatz Ruetz Katarakt והקפיצה אותנו לפלומפס.
שם נפרדתי מהקבוצה והמשכתי בטיול באוסטריה, מוזמנים לקרוא בפוסט כאן.
המלצות לטיולים נוספים של מסוף כרמלית
ההרים הלבנים של ניו המפשייר – המלצות לטיול שלכת
פארק ההרים הלבנים הוא המקום המתוייר ביותר בניו המפשייר והסיבה המרכזית של תיירים להגיע לכאן: זו שמורה ענקית ויפה שיש מה לעשות בה כל השנה. היא מלאת מסלולי הליכה בקיץ
שלכת במדינת ניו יורק, מפלי הניאגרה ופינגר לייקס
החלק הראשון של טיול השלכת שלנו בצפון מזרח ארצות הברית היה במדינת ניו יורק המרשימה, שהוכיחה לנו שיש בה הרבה מעבר לאי הקטן והשוקק של מנהטן. המטרה הראשית שלנו הייתה
אוקטובר באדום וכתום: איך לתכנן טיול שלכת בצפון מזרח ארה"ב עם תינוק
באוקטובר 2024 לקחנו הפוגה משגרת המלחמה בישראל וטסנו לבקר בארץ שיש בה דבר כזה סתיו אמיתי, כלומר כזה עם צבעי שלכת בעלים על העצים כמו שלימדו אותנו בגן, התקררות במזג
המלצות לשבוע בפורטוגל: היעד הכי חמוד באירופה
פורטוגל היא אחת המדינות החמודות והכיפיות שיצא לי לבקר בהן, בטח בתור חופשת סוף קיץ כשהטמפרטורה לא רותחת והמים נהדרים לטבילה, גם במעיינות וגם בים. יש בה הכל: הרים ואגמים
קייפטאון, כף התקווה הטובה ודרך היין של דרום אפריקה
אם אתם קוראים את הבלוג הזה ומתכננים לבקר בקייפטאון והסביבה, אני כבר מקנאה בכם שמצפה לכם טיול בעיר הנפלאה הזאת, שהר השולחן מציץ ממנה מכל פינה ובאפשרויות הטיול שיש בקרבתה.
איזה יופי של מסלול!
תיק 35 ליטר הספיק לך ? כולל שק"ש?
היה לי תיק של 38 ליטר (תרמיל גרגורי לנשים) והספיק לגמרי. בימים שהיינו עם כל הציוד תליתי מבחוץ את בקבוקי המים וזה היה סבבה לגמרי
תודה רבה על הבלוג המרתק!
המסלול נשמע נפלא .
הוא לגמרי היה כזה! תודה לך
הי, המסלול נשמע נהדר. אשמח מאוד להתייעץ איתך לגבי אפשרות לקיצור הטרק (אם רוצים לעשות אותו ארבעה או חמישה ימים בלבד).
האם נוכל לשוחח טלפונית?
הי מיה, אפשר לעשות את המסלול גם ארבעה או חמישה ימים. עניתי לך בפרטי 🙂
היי, גם אני אשמח אם תוכלי לשלוח לי אופציה לקיצור הטרק לארבעה או חמישה ימים? ושאלה נוספת, רציתי לשאול אם את יודעת על קניונינג באיזור אחת הבקתאות? תודה מראש!
היי ניצן, צריך להסתכל במפות ולבדוק את זמינות הבקתות בשביל להבין אם אפשר לקצר. בגדול – אפשר לעשות את הטרק גם בזמן הזה, רק לבדוק שהבקתה האחרונה לא דורשת יותר מיום הליכה כדי לרדת חזרה למטה.
לא עשיתי שם קניוניג אז אני לא יודעת, המדריך שהיה איתנו סידר עבורנו את הויה פארטה
שלום כרמל
רציתי לדעת בבקשה מאיפה אפשר להזמין מקומות מראש למקומות בהם שהייתם?
הי אדיר
באתר של עמק שטובאי יש הפניות לכל אחת מהבקתות, צריך לדבר איתם ישירות.
אנחנו עשינו את זה במאורגן ופנינו למדריך אוסטרי מקומי שסגר עבורנו את החדרים והמסלול לפי זמינות המקומות
היי, יש צורך להביא שק שינה? כי אני מבין ממה שקראתי שישנים בבקתות במהלך הטרק.
שמעתי על הטרק הזה רק לאחרונה ואני חושב אולי לעשות אותו.
עוד שאלה – מבחינת חודש מומלץ לעשות אותו עדיף ביוני-יולי או ספטמבר?
תודה מראש
גלעד
הי גלעד
אני עשיתי את הטרק בתחילת ספטמבר אבל הבנתי שהעונה סבבה גם ביוני, בסוף אין לדעת איך זה מבחינת גשם כי האקלים מחורפן
יכולים להיות ימי גשם תמיד
אנחנו היינו צריכים להביא שקש כי היה עוד ימי קורונה והבקתות לא רצו להתעסק במצעים וכביסות. שווה לשאול את הבקתות עצמן מה הנוהל העדכני.
בכל מקרה בחדרים של הבקתות לא קר ותמיד אפשר לבקש שמיכות אז לא צריך איזה שקש אלפיני משוגע וכבד, הייתי עם שקש ששקל 300 גרם ומתאים לעד חמש מעלות והיה לי נהדר ואפילו חם מדי לפעמים
נשמע אחלה טרק. האם אוקטובר זה עדין זמן טוב לטרק הזה ?
צריך לבדוק אם יש מקום בבקתות בתאריכים שאתה מחפש, הם אלה שמחליטים. למיטב זכרוני לקראת אמצע אוקטובר מתחילים לסגור את הבקתות הגבוהות ואז יהיה אפשר לטייל רק בגבהים יותר נמוכים
האם חייבים ללכת עם כל הציוד או שיש אפשרות להעברות מבקתה לבקתה?
הי
כן, צריך לעבור עם הציוד מבקתה לבקתה, אבל גם יש טיולי יום נוספים מחוץ למסלול הראשי שאפשר לעשות וכך לחסוך ימי סחיבה
שנה שעברה בגלל הקורונה חייבו אותנו בשקי שינה, הם לא רצו להתעסק במצעים (למרות שכן היו מצעים בבקתות ואף נקיים)
צריך לבדוק מה המדיניות הנוכחית יכול להיות שלא תצטרכו
לגבי העברות – אני לא חושבת שהאוסטרים מציעים העברות של ציוד, זה לא כמו בטרקים בגיאורגיה/נפאל/פרו לצערי
תהנו!
כרמל
הי כרמל, הסיפור שלך מאוד עוזר לנו לבנות את טיול שלנו. מקווה שזה בסדר שאני מצטרפת לשואלים… אני רוצה לדעת האם יש נקודות יציאה, כלומר אם מאיזושהיא סיבה רוצים להפסיק את הטרק באמצע, אפשר לחזור לעמק בקלות? ושאלה שנייה, איזה טיולי יום נוספים את מכירה וממליצה?
תודה רבה
אריאן
היי, אפשר לצאת בבקתת דרזדן ולרדת ברכבל בחזרה לאזור מיושב עם מוניות לאינסבורק. מבחינת טיולים נוספים באוסטריה – יש כל כך הרבה, מציעה להוריד את אפליקציית mapy.cz ולבחור מסלול בהתאם לדרגת הקושי והאורך שאתם רוצים
יופי של סיפור דרך
פותח תאבון!!!
שמחה לשמוע!
הי כרמל, כמה שימושי סיפור הדרך שלך. זאת הפעם השנייה שאני מתייעצת איתך.
אנחנו נטייל בשטובאי בתחילת יולי. האם כדאי להביא פליז וגם מעיל מחמם? או מספיק פליז ומעיל גשם?
כמה קר בלילות ובתחילת הבוקר?
באיזו בקתה ישנתם ביום האחרון שבו טיפסת ם לRoter Grat?
היי,
כתבת מעניין!
האם תחילת מרץ זה זמן טוב לטייל בו?
היי עופר, תודה
במרץ כל האזור מכוסה שלג… הזמן הטוב לטרק הוא בחודשי הקיץ, יוני עד תחילת אוקטובר