אוקטובר באדום וכתום: איך לתכנן טיול שלכת בצפון מזרח ארה"ב עם תינוק

באוקטובר 2024 לקחנו הפוגה משגרת המלחמה בישראל וטסנו לבקר בארץ שיש בה דבר כזה סתיו אמיתי, כלומר כזה עם צבעי שלכת בעלים על העצים כמו שלימדו אותנו בגן, התקררות במזג האוויר ותחושה אמיתית שהטבע מתכונן לבוא החורף. את הטיול הזמנו חמישה חודשים מראש, טסנו עם אלעל (מה שהתגלה כהחלטה נבונה, בהיעדר חברות אמריקאיות שטסות לישראל) ואפילו לקחנו אליו תינוק בן עשרה חודשים, מגובים בסבא וסבתא שהצטרפו גם כן. אז איך העברנו 19 ימים בארה"ב ואיך בכלל ניגשים לתכנן טיול כזה? ועוד עם תינוק? הנה המלצות, טיפים ושיתוף הטיול הנפלא שלנו.

על המקומות שטיילנו בהם עצמם פירטתי בפוסטים נפרדים בבלוג.

איך מגיעים בזמן הכי טוב לטיול שלכת בצפון מזרח ארה"ב?

הדבר הכי קריטי שצריך להבין עם השלכת האמריקאית, זה שהיא מתוזמנת מאוד. יש אתרים שיודעים לנבא מתי בכל מדינה תהיה שלכת, מתי יגיע הפיק ומתי העצים כבר יהיו ערומים לגמרי. בנוסף, חשבונות אינסטגרם ייעודיים מעדכנים בצורה שוטפת על פרוץ השלכת ואפילו המלונות יודעים לדווח על העניין הזה, שמושך אליו מיליוני מבקרים מרחבי הגלובוס ומארה"ב עצמה. נכון שיש צבעי שלכת נפלאים גם באירופה ובאסיה, אבל השלכת של ניו אינגלנד בצפון מזרח ארצות הברית נחשבת (ובצדק) ליפה ביותר בעולם.

אז, אם אתם מעוניינים לראות שלכת, בדקו את המקום והתאריך במפה. בעולם אוטופי, השיטה הטובה ביותר לראות כמה שיותר שלכת היא להתחיל את הטיול סביב אמצע ספטמבר בצפון מיין בפארק הלאומי אכדיה, לעבור לפארק ההרים הלבנים בסוף ספטמבר בניו המפשייר ומשם אל מדינת ורמונט המהממת ולסיים לקראת סוף אוקטובר בניו יורק. אבל ברור שצריך להתחשב בטיסות, עלויות ובאילוצים אחרים ולנסות לכוון שלפחות חלק מהטיול יהיה באזור בו הפיק בדיוק מתרחש, ואז תוכלו לחזות בקסם.

ועכשיו בתכלס, איך מתכננים מסלול לטיול בניו אינגלנד?

בבואי לתכנן את הטיול הזה נתקלתי לראשונה בבעיה אמיתית: השפע של ההמלצות, האפשרויות לפעילויות, אטקרציות והאתרים היה פשוט בלתי נתפס. התייעצתי עם מטיילים, קראתי אינספור רעיונות בבלוגים ובכתבות, חרשתי את האינסטגרם והגעתי למסקנה שפשוט אין מסלול אחד מושלם לראות שלכת, כי הכל תלוי בתזמון שלכם ובפיק במקומות אליהם תגיעו.

בסוף בחרתי כמה נקודות עניין גדולות שכולנו במשפחה רצינו לעשות – מפלי הניאגרה, פארק ההרים הלבנים והברייקשיירס וכן כמה ימים במנהטן וקישרתי ביניהם. אחר כך פשוט נעזרתי בצ'ט GPT לבניית המסלול, הכנסתי את האתרים לעיל וביקשתי שיבנה מסלול בהתאם לאילוצים שביקשתי ולזמני השלכת.

היו לנו כמה ימי נסיעות יותר ארוכים, בהם פשוט שאלתי את הצ'ט או הסתכלתי בגוגל מפס בחיפוש אחר נקודות עניין שלא מאריכות מדי את הדרך וכך הגענו לכמה עצירות של מקומות מהממים. היפה מכולם הוא Green lakes State Park במדינת ניו יורק, שם חזינו באחד ממופעי השלכת היפים ביותר בטיול ועצרנו בו די במקרה.

אחרי שחזרתי מהטיול אני יכולה לומר לכם בבטחה – זה לא כזה משנה לאן תסעו ואיפה תטיילו, העיקר שתתפסו כמה ימים של שלכת מושלמת בשיא הפיק באתרי הטבע הנפלאים של אמריקה. הם כולם יפים ויש ביניהם דימיון לא מבוטל אז אל תנעלו אל אתר מסוים רק בגלל המלצות אם תגיעו לשם לפני/אחרי הזמן.

כמה אתרים ידועים במיוחד לצפייה בשלכת, מצפון לדרום

הפארק הלאומי אכדיה Acadia: בצפון מיין נמצא פארק מרהיב (לא ביקרנו), שנחשב למבשר השלכת ולאחד האזורים הראשונים בה היא מתחילה. ההגעה אליו יחסית דורשת מאמץ נסיעות לא קטן והטיול בו דורש כמה ימים ומשולב כבר עם האי נובה סקוטיה. אגב, הטיול לארה"ב בכלל התחיל מהרעיון של אמא שלי לטייל בטבע הפראי שם אבל תזמון השלכת עם הטיסות (והתינוק) לא הסתדר.

פארק ההרים הלבנים בניו המפשייר: נחשב לאחד ממוקדי השלכת הידועים של ארה"ב ומרוחק כ4.5 שעות נסיעה ממנהטן. לשמחתנו הוא יפה כל השנה וכיף תמיד לבקר בו, אבל הגענו אליו בסוף אוקטובר כשהעונה עמדה להסתיים והשלכת כבר הייתה די בסופה.

מדינת ורמונט: כל המדינה הזאת נחשבת ליעד שלכת יוצא דופן ביופיו ובדיעבד הייתי מקדישה לה יותר זמן.

כביש 7, הברייקשיירס: אחד הכבישים היפים לנסוע בו ולראות שלכת נפלאה משני הצצדים, בין מדינת מסצ'וסטס לניו המפשייר. בשבוע השלישי של אוקטובר כבר הרוב היה אחרי הפיק.

Upstate ניו יורק, מפלי הניאגרה ואגמי הפינגר: מדינת ניו יורק הנפלאה מכילה אינספור פארקים ופינות חמד, ושם חזינו בשלכת היפה ביותר.

כאן תוכלו לקרוא על הטיול של מסוף כרמלית ביעדים האלה

לינה, מסעדות ורכב בטיול שלכת - דברים ששווה לדעת

הטיול שאנחנו עשינו הוא רוד טריפ קלאסי – שכרנו רכב ענק עם הנחיתה והיה לנו מאוד נוח להגיע לכל אתר טבע ותחילת מסלול איתו. האמריקאים בפריפריה מאוד מסתמכים על רכב, אז לא בדקנו בכלל תחבורה ציבורית או מוניות. הנהיגה הייתה נוחה וכמעט ללא פקקים, תמיד הייתה חניה והכבישים רחבים ונוחים להפליא.

מבחינת לינה, ניו אינגלנד מתוירת מאוד בשבועות של השלכת, אבל לא הרגשנו קושי במציאת מקומות לינה גם כשהזמנו שלושה חודשים מראש וגם כשעשינו שינויים והזמנו שבוע לפני ההגעה. בעיני המחירים היו יחסית גבוהים לאירופה, אבל יש מצב שפשוט הכל התייקר בעולם לאחרונה ואני לא מעודכנת. בנוסף, בחרנו באפשרות של דירות בהן גם בישלנו כדי לא לצאת למסעדות בערב עם התינוק, וזה היה פתרון מעולה.

המסעדות באזורי הטבע והפריפריה היו מאוד אמריקאיות – דיינרים שמגישים המבורגר ונקניקיות עם המון ציפס ובתי קפה שלא שמעו על מכונת אספרסו עדיין (תקבלו קפה פילטר דלוח, אבל במילוי חוזר ככל שתרצו). שימו לב שמשום מה סטייקים ומנות בשר כבדות מגישים רק אחרי השעה ארבע, וקפה מפסיקים להגיש אחרי שלוש בחלק מהמקומות. שווה לשמור את הקניות בסופר לאחד גדול, כי בחנויות הנוחות והסופרים הקטנים בישובים לפעמים אין מבחר והמחירים גבוהים יותר.

טיול שלכת עם תינוק - הטיפים שלי

הטיול לארה"ב היה הטיול הראשון בחו"ל של תומר, שחגג עשרה חודשים בדיוק באמצע השהות שלנו שם. לנו זו הייתה חוויה משפחתית נהדרת ולא סבלתי בכלל מזה שהיינו שם עם תינוק, בין היתר בזכות העובדה שהוא מאוד אוהב נסיעות ונרדם בהן וכמובן כי הגענו בהרכב של ארבעה מבוגרים על עולל זוחל אחד. אבל אני נזהרת מאוד בהמלצות הקשורות בתינוקות משום שכל אחד מתנהג אחרת ומה שעבד לנו לא בהכרח יעבוד להורים אחרים.

כמה טיפים קטנים בכל זאת בהקשרי לוגיסטיקה:

עגלה: מותר להעלות למטוס אתכם ככבודת יד רק עגלת טיולון בשם יויו, עגלה קטנה יחסית שלא ממש מתאימה לטיולי שטח. אנחנו העדפנו לשלוח פשוט את העגלה הרגילה שלנו לבטן המטוס, נפרדים ממנה ממש בשרוול העלייה ומקבלים אותה מייד עם הנחיתה. ממליצה לקנות מראש תיק כיסוי לעגלה כדי לכסות ולהגן עליה מפגיעות. מה שכן צריך לזכור שאם לוקחים רכב העגלה תופסת המון מקום, אבל הייתה סופר שימושית במהלך הטיולים שלנו.

כסא בטיחות: לא הבאנו איתנו כי זה דבר מאוד כבד ומסורבל להסתובב איתו בשדות תעופה. הכסא שקיבלנו מחברת ההשכרה היה סביר מאוד ותומר ישן וישב בו בנוחות. אפשר גם לשכור בדיוק את הדגם שתרצו מאפליקציות להשכרת ציוד תינוקות לתקופות קצרות מאנשים פרטיים, כמו למשל BabyQuip ולתאם איתם שיביאו את הכסא ממש לשדה התעופה/מלון, המחיר היה בערך כפול מזה ששילמנו דרך חברת ההשכרה.

טיסה עם תינוק: עד גיל תשעה חודשים ניתן לבקש מאלעל לקבל עריסת תינוק ולשבת איתו בשורה הראשונה, אבל תומר עבר בטיפה את הגיל ובמילא העדפנו שפשוט יישן עלי בטיסה. כדי להקל עליו בכאבי אוזניים הבאתי איתי למטוס טיפות אוזניים ונובימול ולמזלי לא נדרשתי להם, כי פשוט הנקתי המון וככה הוא בלע נוזלים ושחרר את זה לבד. על תינוק כידוע משלמים רק מיסי נמל ולא מחיר מלא של כרטיס, אבל הוא זכאי לכבודה בבטן המטוס (לפחות באלעל).

טיולי טבע עם מנשא: השתמשנו במנשא ילקוט רגיל שמשמש אותנו בשגרה בבית של בייבי ביורן, ולא במנשא טיולים גדול, בעיקר כי זה מאוד מסורבל לטוס ותומר לא ממש התנסה בזה והיה גבולי מבחינת הגודל שלו כי זה מתאים לתינוקות יותר גדולים שכבר יושבים מאוד טוב. בדרך כלל הטיולים בטבע שדרשו מנשא היו עד שלוש שעות ובחלקם הוא אפילו נרדם! כמו כן יש המון מסלולים נגישים לעגלות, ואז בכלל היה כיף ונוח לכולם.