ההרים הלבנים של ניו המפשייר - המלצות לטיול שלכת

פארק ההרים הלבנים הוא המקום המתוייר ביותר בניו המפשייר והסיבה המרכזית של תיירים להגיע לכאן: זו שמורה ענקית ויפה שיש מה לעשות בה כל השנה. היא מלאת מסלולי הליכה בקיץ וסקי בחורף, יש בה פריחה נפלאה באביב והכי כיפי ואינסטגרמי – צבעי שלכת יוצאי דופן ביופיים בסתיו, אז נצבעים ההרים האלו באדום, כתום, צהוב ואפילו זהב.

אפשר לטייל כאן יומיים או שבוע, תלוי כמה מתחשק לכם להעמיק במסלולי הטבע ובאטרקציות שהשמורה והפארקים מסביבה מציעים. היא נמצאת בסך הכל ארבע וחצי שעות נהיגה מניו יורק ושעתיים מבוסטון, כך שתוך יום נסיעה או שניים כבר תגיעו אל הטבע. יש כאן אפילו אאוטלט במחירים משתלמים למדי, שכן בניו המפשייר (כמו בעוד ארבע מדינות בלבד בארה"ב) אין מיסוי על הקניות.

אנחנו הגענו לכאן ממש בסוף אוקטובר, עם ידיעה ששיא השלכת כבר מאחורינו. כדי לחזות בשלכת מפוארת יותר ממליצה להגיע באמצע ספטמבר, אבל גם להזמין מראש מקומות לינה לפחות שלושה חודשים ולהתכונן לעומס תיירים גדול.

דרך הקנקאמגוס

את השם האינדיאני הזה קצת קשה לבטא, אבל שזה לא יפחיד אתכם מלעשות את הדרך הזו! מדובר ביום כיפי ועתיר עצירות בכביש מקסים שמציע שילוב מהנה של תצפיות, מפלים, אגמים ונקודות יציאה לטיולי טבע באורכים משתנים.

הדרך מתחילה בקניון Lost River, עוברת בעיר לינקולן ומסתיימת בעיר North Conway, והתמונה האיקונית ביותר ממנה היא בתצפית Hancock Overlook, אז הכביש מתפתל בסיבוב חד. אנחנו עשינו אותה ביומיים – ביום הראשון בחרנו במסלול טיול ממנה יחסית בקרבת לינקולן וביום השני נסענו את כולה וממש עצרנו בכל נקודת תצפית שהופיעה בגוגל מפס ויצאנו להסתובב, מה שלקח בערך שש שעות. שימו לב שאין בכלל מסעדות לאורך הכביש וכדאי להצטייד מראש באוכל.

טיפ חשוב! בעצירה הראשונה שלכם באחת מנקודות העניין צריך לשלם עצמאית ולהשאיר 5 דולר בתיבה ולהציג על השמשה ברכב אישור תשלום, אחרת תקבלו קנס אם פקח יראה את הרכב שלכם חונה באחד האתרים.

הנה כמה מהעצירות שעשינו:

מפלי סבאדיי Sabbaday Falls

עצירה מרשימה ובהחלט מהנה היא מפלי סבאדיי, אליהם תדרשו ללכת כמה דקות בדרך מוסדרת ונוחה למדי, אך לא מתאימה לעגלות. המפלים האלו נוצרו בעקבות פעילות קרחונית שיצרה ערוץ סלעי ועמוק, כך שיש פה מפלונים ובריכות קטנות מלאות מי קרחונים צלולים. פה גם תפס אותנו גשם, אך זה לא הפריע לטיול.

גשר אלבני ולופ הבולדרים

גשר אלבני Albany Covered Bridge (כמו העיר אלבני, לא כמו מעבר אלנבי) הוא גשר מקורה מעל הנהר בו עוברות מכוניות, אם כי מרבית הרכבים נוסעים בו בשביל התמונה והחוויה ולא ממש נוסעים הלאה בכביש אליו הוא מוביל. מלבד העצירה כאן לתמונות מול הגשר העתיק והציורי, מהחניון כאן אפשר לצאת למסלול מעגלי של חמישה ק"מ שנקרא Boulder Loop Trailhead על שם הסלעים הענקיים שנמצאים כאן. זו גם הייתה הנקודה הכי יפה מבחינת שלכת בסוף אוקטובר.

טיול למפל פרקוניה

מפלי פרקוניה Franconia הם מפלים שצורתם מזכירה יותר מגלשה מאשר מפל קלאסי, אבל ההליכה אליהם ב-Lincoln Woods Trail הייתה יחסית ארוכה ומשעממת, כחמישה קילומטרים מישוריים לכל כיוון בנוף לא משתנה. זו דרך קלה להליכה אבל לא בהכרח תתאים לקטנים שכן אי אפשר לקחת כאן עגלה וההליכה לוקחת לפחות שעתיים שלוש סה"כ, אז אולי שווה לשקול מסלולים אחרים.

תצפיות ועצירות לאורך דרך הקנגמגוס

ישנן כמה עצירות תצפית יפות מאוד לאורך הדרך, כולן מסומנות בשילוט ועם מגרש חניה נוח. הנה כמה מהן:

CL Graham Wangan Overlook
Pemigewasset Overlook
Hancock Overlook
Sugar Hill Scenic Vista

עצירות נוספות

Rocky Gorge Scenic Area – נקודת טיול נהדרת עם גשר לחצות מעל הנהר, מפלים שוצפים ואגם חמוד שמסתתר מאחורי היער
Lower Falls
Lily Pond Vista

אם אתם מחפשים טרקים רציניים יותר שיוצאים מהדרך הזו, שווה לנבור באינטרנט וגם להתייעץ עם הריינג'רים המקומיים שנמצאים בכמה מהנקודות כדי להבין מה הכי מתאים לפי מזג האוויר. יש כאן שלל אפשרויות בהתאם לאורך וליכולת שלכם, כך שבטוח תמצאו! אפילו מטפסי בולדרים ימצאו כאן כמה נקודות נפלאות.

ערוץ פלום

ערוץ פלום, Flume Gorge זה טיול מעגלי נעים בין גשרים ושבילים יפים שעוברים בלב הערוץ התלול והמרשים הזה. הסיבוב לוקח בין שעתיים לשלוש וכולל הליכה בקרבת המפלים (ואו, בסוף אוקטובר כבר היה מאוד קר לעשות אותה), תצפיות אל ההרים הלבנים והרבה מאוד מדרגות וגשרים.

לסקרנים, הערוץ נוצר בערך לפני 200 מיליון שנה מפעילות געשית שסדקה את סלעי הגרניט. לאורך הזמן, זרימת המים הרחיבה את הסדקים ושייפה אותם.

פסגת הר וושינגטון

ההר הגבוה ביותר בצפון מזרח ארצות הברית וכמובן בניו המפשייר נמצא בשמורת ההרים הלבנים, ושמו הר וושינגטון. הוא אמנם רק 1916 מטרים, אפילו פחות מהחרמון – אבל הוא בולט מאוד ביחס להרים האחרים סביבו. ההעפלה לפסגה אפשרית הן ברגל בטרק שלא תמיד מתאפשר לעשות מפאת מזג האוויר (רק מטיבי לכת), בנהיגה ארוכה שאורכת שעה וחצי מלינקולן וגם אז ייתכן והמקטע האחרון לא יהיה פתוח או דרך רכבת ה-COG, אטרקציה יקרה יחסית בה ניתן לנסוע ברכבת עתיקה עד למעלה.

אנחנו ויתרנו על ההעפלה והעדפנו להשקיף אל הר ווישגנטון מהמלון העצום שנקרא Omni Mount Washington Resort ומאוד מזכיר בצורתו המוגזמת את מלון גרנד בודפשט מהסרט. זהו מלון ענקי החולש על שטחי ענק ואפשר לשתות כאן קפה (ולאכול) מול הנוף הנפלא של הר וושינגטון. לי המקום גם הזכיר את המלון שלנו קתדרל פיק מהירח דבש באפריקה, שניהם מלונות ענק המאפשרים לאורחים שלהם לטייל, לנפוש, לאכול, לשחק גולף ועוד שלל חוויות בלי לצאת משטח האחוזה.