החופים של זנזיבר מדברים בעד עצמם: עם צבע טורקיז מדהים, חול לבן ומים צלולים, לא תוכלו להשאר אדישים להם. בסוף אוגוסט 2016 ביליתי שם שבוע שלם עם המשפחה במסגרת חבילה שכללה טיסה ישירה ולינה במלון קארפו. מה עשינו שם? הרבה כיף!
החופים של זנזיבר
נכון שהאי מציע הרבה אטרקציות וטיולים ועדיין – קחו לכם לפחות יומיים מהחופשה פשוט להיות על החוף של המלון ובסביבתו ולטבול בבריכות ובים. פירטתי בהמשך את 4 ימי הטיול המלאים שעשינו באי וכמו בכל מדריך שם מסוף כרמלית, מצורפת למטה מפה.
בזנזיבר מתרחשת מדי יום תופעת גאות ושפל בהיקף אדיר, ולכן בכל שעה אפשר לראות שם את הים במצב אחר. חשוב לבוא בסנדלי שורש כי השפל חושף הרבה סלעים וקיפודי ים ולא תמיד החול מכסה. התופעה מרשימה במיוחד סביב מסעדת הסלע The rock, כנראה התמונה הכי מפורסמת של זנזיבר. באותו היום צילמנו את המסעדה מוקפת ים בגאות שהצריכה לשם טרמפ קצר בסירה וכן בשפל מלא. אגב זאת יחסית מסעדה יקרה, אבל שווה את הביקור.
בחוף הצמוד למלון קארפו (כמו בכל החופים) נמצאים הרבה ילדים ובחורים מציקים שינסו למכור לכם כל דבר, תוך ציטוטי משפטים ושירים בעברית. מלבד חולצות וצמידים הם גם מציעים לקחת סירות לשנרקל ולראות כוכבי ים בעלות של עשרים דולר. לכו בקבוצה, ותהנו מהפלגה מהנה וטורקיזית אל מקבצי כוכבי ים. למרות הפיתוי בצילום כוכבי הים, למעשה אסור להוציא אותם מחוץ למים ליותר מחצי דקה כי הם ממש כמו דגים ויכולים למות מזה.
רגע לפני – קצת לוגיסטיקה ופרטים יבשים
המטבע בזנזיבר הוא שילינג טנזני, אבל אפשר גם בקלות להסתדר עם דולרים. יש מעט כספומטים באי ורובם בסטון טאון, אבל תוכלו להסתדר גם בתשלום של דולר אמריקאי.
העונה של זנזיבר טובה מחודש יולי ועד דצמבר, כאשר שיאי התיירות הם באוגוסט ובדצמבר. מאוד לא מומלץ להגיע לאי במרץ אפריל ורבים מהמלונות יהיו סגורים בתקופה זו בשל ריבוי גשמים.
חיסונים לזנזיבר: איזה חיסונים צריך לעשות לזנזיבר? פשוט גשו למרפאת מטיילים לפני הנסיעה. יש באי סכנת מלריה ולכן ההמלצה היא לקחת טיפול מונע וליטול כדורים. אם אין לכם חיסון טיפוס, סביר שתתבקשו להתחסן גם לזה.
טיסה: הטיסה הישירה לזניזבר מישראל אורכת 6 שעות וזו הפופולארית ביותר. אם אתם מחפשים משהו בלי חבילה, קונקשיינים לרוב יוצאים מאדיס אבבה באתיופיה.
ציוד: בגד ים! וכמובן כובע, קרם הגנה וסנדלים לים. בערבים יכול להיות קריר ולכן תארזו גם נעליים סגורות, מכנסיים ארוכים ואיזה סוודר קל ליתר ביטחון.
האטרקציות של זנזיבר
החופשה שלנו הייתה חצי מאורגנת: שבעה לילות במלון אחד על בסיס חצי פנסיון. על ארוחות הצהריים שילמנו בנפרד, מחיר מנה נע בין 10-20 דולר. אופי הטיול איפשר לנו לבחור מדי יום אם לצאת או לא לאטרקציות ביחד עם הסעה מאורגנת ומדריך, חלקן בתשלום נוסף. מוניות לתיירים מהמלונות יכולות להגיע למחיר של 20-50 דולר, ולכן הרבה פעמים השתלם לנסוע ביחד עם הקבוצה.
מחפשים בטן גב במרחק שעת טיסה מהארץ? כנסו למדריך שלי על כרתים או על קוס
יום 1: יום הפלגה במפרץ מינאי Menai
האי הנעלם Disappear island
תופעת הגאות והשפל יוצרת גם את האי הנעלם, רצועת חול שמתגלה ומסתתרת בהתאם לגובה הים ותוך כדי הביקור האי הולך ונעלם. זאת חוויה מרתקת, אם כי אי אפשר לתפוס שלווה באי: כל רגע המים עולים על עוד חלקת חול (הימנעו מלהוריד את התיקים ולהשאיר אותם ללא השגחה, הם באמת יכולים לשוט משם). אגב – זה יחסית מאוד מתויר, והעומס של התיירים מורגש ככל שהגאות עולה ומימדי האי מצטמצמים.
צלילה בין המונגרובים במפרץ מינאי Menai
חלק מהאי מכוסה ע"י מונגרובים, עצים עם שורשי מים אדירים. הסירה עצרה לנו באזור כדי שנקפוץ למים לשנרקול עם סנפירים.
את ארוחת הצהריים עשינו על החוף הסמוך, שם טיפסנו על עץ באובב אדיר מימדים. על החוף הזה היו הרבה דוכנים של מזכרות אפריקאיות, אבל השיא היה האוכל: לובסטרים על הגריל, שרימפסים ענקיים ותפוחי אדמה בכמויות.
יום 2: בדרום האי
הדרכים בזנזיבר סלולות די טוב, אם כי התנועה זזה בקצב של חמישים קמ"ש לכל היותר. בצידי הדרכים יש הרבה דוכני פירות ואוכל ותוכלו להציץ גם לכפרים, חלקם מבני קבע ורובם עשויים בוץ.
הדולפינים של קיזימאזי kizimkazi
האטרקציה הזאת אמורה להיות מעולה ממש, הפלגה בסירה במשך שעה וחצי, במטרה לראות דולפינים ואפילו לשחות איתם. ההפלגה יוצאת מהכפר קיזימאזי, והמדריכים בסירות מתגאים ב-80 אחוזי סיכוי לראות דוליפינים. לצערנו, היום בו אנחנו הפלגנו היה היום היחיד בשבוע החופשה בו ירד גשם, ובלב הים ירד גשם זלעפות כזה שאפילו הדוליפינים לא הציצו ורק ראינו סנפיר או שניים. ככה זה באזור טרופי, לפעמים יש אטקרציות שמתפקששות…
פארק הקופים Jozani Chwaka Bay National Park
זנזיבר היא אזור המחייה הבלעדי של קוף הקולובוס האדום, מה שהופך אותו לבעל חיים אנדמי. את הקוף האדמוני הזה אפשר לראות כמעט רק בפארק השמורה שלו ג'וזאני, והוא מיוחד בכפות ידיו: ארבע אצבעות בלבד, במקום חמש. סיור מודרך בשמורה שלהם טיול בג'ונגל עבות, הסברים והצצה אליהם. סביר שתראו הרבה פרטים בסיור, אבל הקופים די פחדנים, אסור להאכיל אותם וכדאי מאוד לא לנסות לגעת בהם פן ינשכו. אגב, קופי מקוק דווקא כן תראו מסתובבים חופשיים במלונות ובדרכים אל סטון טאון.
יום 3: סטון טאון
סטון טאון, עיר הבירה של זנזיבר הידועה גם בשם זנזיבר סיטי צמודה לשדה התעופה וסיכוי סביר שתעברו בה כמה פעמים במהלך החופשה, בשל מיקומה המרכזי. זאת העיר הגדולה והמיושבת באי, ושם מתרכזים עשירי זנזיבר, בהם שכבה של יוצאי הודו אשר היגרו לאפריקה לצרכי עסקים. אחד מהמפורסמים שיצא מהקהילה הזו הוא פרדי מרקורי, סולן להקת קווין אשר באופן אירוני היה מואשם בקיום יחסים הומוסקסואלים ונכלא בגין זאת, משום שזה אסור גם היום במדינת טנזניה.
בסמטאות סטון טאון העתיקה תראו את הדלתות המגולפות המיוחדות לאזור, אשר מעידות על העושר של המבנה. לפי הבניה המסורתית, קודם כל נבנה הדלת והגילופים שלה ורק אז הבית סביבה. באזור התיירותי יש עשרות חנויות למזכרות תיירים, מסעדות עם מאכלי ים מצוינים ודוכני אוכל פשוטים יותר.
הבית של פרדי מרקורי
הבית של פרדי מרקורי נמצא במרכז העיר, בלב סמטאות התיירות כך שכנראה תראו אותו. אל תבנו ציפיות: מלבד שלט שהוא גר שם ותמונה ממסוגרת שלו, אין מה לחפש במקום הזה.
אנדרטת העבדים השחורים
הרבה לפני שהייתה מוקד תיירות מבוקש, זנזיבר שימשה צומת מעבר לסוחרי עבדים שחורים, בגלל היותה אי מבודד שלא ניתן לברוח ממנו. בלב סטון טאון יש אנדרטה ומוזיאון לזכר העבדים שנרצחו, עונו ונכלאו באי, וניתן לבקר במתקן כליאה מתחת לאדמה, שם הוחזקו האנשים בתת תנאים ובעינויים קשים. בסמוך לאנדרטה, אשר בשטחה התקיים שוק העבדים יש גם כנסייה מפוארת ופעילה, אם כי רוב תושבי זנזיבר כיום מוסלמים אשר מתפללים במסגדים.
שוק הלילה
שוק הלילה של סטון טאון הוא חוויה מרתקת, עשרות דוכני אוכל מציעים מגוון גדול של מנות מטוגנות, פירות חתוכים וממתקים משונים בעלויות נמוכות מאוד. חוץ מהאננס קשה להגיד שהיה לי טעים, בגלל שהכל מכוסה בתיבול המקומי החריף. קחו בחשבון שהמקומיים יכולים קצת להציק לכם, אבל הם לרוב עושים את זה בחביבות.
אי הצבים
במרחק הפלגה קצרה מסטון טאון יש אי קטן, ששימש בעבר כבית כלא לאסירים ועבדים בעייתים וכיום משמש חוות שימור לצבי יבשה ענקיים ועתיקים, חלקם אפילו בני 150 ו-200 שנים! מלבד ביקור חוויתי עם הצבים והאכלה שלהם, יש באי הזה חוף נהדר עם חול מושלם. הביקור במתחם כולל גם כניסה לבית הכלא הישן.
חוות התבלינים
בזנזיבר יש כמה חוות תבלינים, ולמרות שהגעתי די סקפטית וחוששת ממלכודת תיירים, זה התגלה כסיור מעשיר ומהנה. כמה פעמים יצא לכם לראות איך נראה עץ של אגוז מוסקט או שיח אננס? מלבד סיור בין עצי הפרי והתבלינים יש טעימות של פירות מיוחדים וסדנת קליעת סלים מעלים וענפים.
יום 4: בצפון האי
חוף נונגאווי
החוף הזה נחשב בכל הרשימות למוצלח ביותר בזנזיבר, אם כי אישית קצת התאכזבתי ממנו ואני לא ממליצה לנסוע אליו. החוף גדוש במלונות ובתי עסק שמקלקלים אותו ולא מעניקים את תחושת המרחב שיש בחופים אחרים באי. בנונגאווי יש פארק לשימור צבי ים (שהרגיש על גבול ההתעללות בהם) ושוק דיג מקומי מעניין על גבול הדוחה.
למפת האתרים שביקרנו בהם בזנזיבר
אגב למי שמחפש טיולים בטנזניה עצמה ובכלל אפריקה, יש המון טיפים ומסלולים בבלוג התרמילאות הזה: jangwa ברחבי העולם
וואו התמונות.
איזה מקום יפה.
תמיד חשבתי בזנזיבר זה מקום לבטן-גב ועכשיו ראיתי שיש הרבה אופציות לאטרקציות.
איזה יופי =]
לגמרי 🙂
פשוט כאילו לקוח מגלוייה !
מהמם!!
וואו וואו! זה נראה כמו טיול חלום!!! ועם כל כך הרבה אננס איזה כייף!
איזה יופי, הצגת את זנזיבר באור אחר
כן! נולד וגדל, ואז ברח למערב לעשות מוזיקה 🙂
ואוו!!
כולי קנאה!!
הכל נראה מדהים 🙂
זנזיבר בהחלט הפכה ליעד תיירותי מץנחשק בשנים האחרונות.
מה את יכולה להגיד על הוצאות? מה סדר הגודל לאדם בממוצע?
רוב ההוצאות הן על מחיר החבילה, זה לרוב נע בין 1100 דולר ל-1500 דולר בשבועות המבוקשים לשבוע כולל טיסה ומלון.
בתוך האי הסיורים היו כוללים במחיר ואז רק שילמנו על ארוחות צהריים, לרוב סביב 10-20 דולר למנה במסעדה ו-2 דולר למנה בדוכן רחוב. הקניות היו יחסית יקרות: טישרט נגיד עלה 12 דולר ופסלונים אפריקאים חמודים עלו 5 דולר. ציורים התחילו מ-10 דולר.
מוניות מהמלון לאזורים אחרים באי עלו 20-30 דולר ולמרחקים גדולים זה גם הגיע ל-50, לכן בעיקר נסענו בדברים המאורגנים של החבילה.
אגב, אפשר לשלם שם גם בדולרים וגם בכסף המקומי (ואז זה יוצא זול יותר בקצת, אבל צריך להתעסק עם כספומטים ויש מעט כאלה)
ממש אבל ממש פוסט מרהיב וכמה אינפורמציה. משובח!
שמחה לשמוע 🙂 תודה
וואו איזה פוסט מדהים! נראה משגע שם, בטח מאוד נהניתם
תודה
אהבתי