איך תדעו שאתם במדינת עולם שלישי?

הגעתם ליעד חדש ואתם תוהים אם אתם במדינה מפותחת או מתפתחת? אחרי טיולים רבים בעולם הכנתי לכם את המדריך השלם למדינות מהסוג השלישי. אם לפחות 4 מהסימנים המפורטים כאן קרו לכם בטיול, זה סימן שאתם אכן מטיילים במדינת עולם שלישי.

סימנים שאתם במדינת עולם שלישי

אין תשתיות

במדינת עולם שלישי שמכבדת את עצמה הכבישים נסללו בפעם האחרונה לפני שני עשורים, אם לא בימי המנדט או השלטון הקולוניאליסטי במאה הקודמת. הכבישים משובשים, דרכי העפר מלאות בורות והתהום לצידן עמוקה. על תאורת רחוב או מדרכות אין על מה לדבר – כן, אתם במדינת עולם שלישי.

אין תרבות נהיגה

כבישים דו מסלולים זה עניין של גישה במדינות עולם שלישי. אך אחד לא אמר שחייב להיות בכביש מקום ל*שני* נתיבים, נסתדר עם מה שיש. במדינות האלה אני צופר משמע אני קיים, אני נדחף משמע אני מגיע ליעדי ואני נוהג בפרייבט משמע הייתי ג'יפ. אתם כתיירים צריכים לנשום עמוק ולהסתכל לכל מקום שהוא לא הכביש, אחרת תשתגעו.

אופנוע זה רכב משפחתי

ההגבלה המעיקה של אדם אחד בלבד מורכב על אופנוע/קטנוע לא תקפה כאן. אפשר להסיע על אופנוע משפחה שלמה, לסחוב מכונת כביסה או טלוויזיה או לקחת את העז בין הרגליים. הכל תקף, קסדה זה דבר נדיר ואם כבר מישהו חובש אז זה רק הנהג.

הפסקות חשמל זה דבר בשגרה

חשמל זה לא דבר יציב במדינות מתפתחות. אם אחת לכמה שעות החשמל נופל, אם השקעים לא תמיד עובדים ולוויפי יש שעות מסוימות של הפסקה, אז כנראה שזאת לא מדינה מערבית.

עוד סיבה להפסקות: עמודי החשמל בעצמם לא יודעים לאן החוטים שמתחברים אליהם מובילים…

יש המון בעלי חיים ברחוב

פרות משוטטות, סוסים מטיילים בעדרים או סתם קופים שמרגישים יותר מדי בנוח על חוטי החשמל ובין הפחים. המדינות האלה אף פעם לא מצליחות להשתלט על בעלי החיים המסתובבים או שהן כפריות מכדי בכלל לנסות. לנו זה מעולה בשביל התמונות, רק תיזהרו שהקופים לא יחטפו לכם מהיד את האוכל.

תראו שלטים מוזרים בשירותים

צריכים לשירותים ואתם לא בגסט האוס? חבל. אם לא תבחרו בשיחים בצידי הדרך תאלצו למצוא את עצמכם בשירותי בול פגיעה מבאסים. היה והגעתם למקום מהוגן עם שירותים מערביים, סבירות מאוד גבוהה שתראו שלטי הסבר לאנשים איך צריך להשתמש בשירותים בצורה הנכונה. כלומר – לא לחרבן בעמידה, לא להתקלח באסלה, לא לעשן תוך כדי ישיבה על הקרש ושאר פנינים.

מוכרים הכל, בכל מקום

במדינות עולם שלישי יש את תופעת הבבושקה (מטריושקה למדייקים) בכל הקשור למסחר: לצד הכביש ניצבת חנות גדולה ומהוגנת. בצמוד לדלת שלה יושב מוכר עם עגלה ודוכן, לפניו על הרצפה יש אישה עם חפצים למכירה פרושים על שמיכה ולידה גם ילד משוטט שמנסה למכור קצת אוכל בלי שהקופים ייקחו לו.

כמו כן, דוכני אוכל או מוכרי מזכרות מפוזרים גם במסלולי הטרקים שתעשו ובכל חור שחשבתם שמצאתם פינה להתבודדות.

מוכרים הכל, בכל שעה

פתגם סיני עתיק שהמצאתי אומר: בכל שעה יש מישהו רעב. לכן, במדינות האלה סביר שתמצאו דוכני מזון גם בשעות לא סבירות בעליל, אבל גם יהיה לגיטימי לנסות למכור לכם שאר חפצים מיותרים כשאתם בדיוק יורדים מהרכבת באמצע הלילה או ממהרים לאוטובוס בחמש בבוקר.

תופעות הנדסיות בבינוי

דלתות שמובילות לתהום, מדרגות שלא מובילות לשום פתח, משקופים נמוכים מדי או סתם מסדרון בגסט האוס שאי אפשר לפתוח בבת אחת יותר מדלת אחת, אחרת הן נתקעות – הנדסה זה לא הצד החזק כאן, אבל זה גם לא מפריע לאף אחד יותר מדי.

לאנשים אין בגד ים

תופעה עצובה שקורית במדינות עולם שלישי (ובכלל בעוני) היא שאנשים נכנסים למקורות מים כמו ים, בריכה או נהר ללא בגד ים ייעודי. הם ייכנסו בתחתונים או בכל הלבוש, אבל בחיים זה לא יהיה ספידו נוח או ביקיני מותאם.

שחיתות שלטונית

זה דבר שהתייר הממוצע מתקשה לראות בעת הטיול, אבל בסופו של דבר זה הסימן הכי קריטי לזיהוי מדינות עולם שלישי. מדינה שלא מצליחה להרים את עצמה ולהתנהל כלכלית ועצמאית היא לרוב מדינת עולם שלישי.

ולסיום, אתם בהודו

יש לכם חותמת בדרכון של  הודו? אתם במדינת עולם שלישי. קל.

לקבוצה "דברים שמצאתי במדינות עולם שלישי" כבר הצטרפתם?

יש לכם עוד תמונות קורעות שצילמתם בטיולים שלכם? רוצים לראות עוד המון דוגמאות למה שכתבתי כאן? אני מזמינה אתכם להצטרף לקבוצה שפתחתי בפייסבוק בעקבות הטיול בקיריגזסטן. הקליקו – דברים שמצאתי במדינות עולם שלישי

שמחה לספר שבינואר 2019 גם התפרסמה על הקבוצה כתבה בוואלה תיירות שכוללת ראיון איתי. כיף!